יתכן מן אוגריתית חדרט ḥḏrṯ שימש כמרכיב בתרופה [1]. מושאלת לסורית בהגיית: חזוּר בַּרא ḥazuwr barā .
יהודי אירופה (שלא הכירו את החסה) הכירו בחזרת החריפה את המרור של סדר הפסח. אולם במקור, בלשון חז"ל, חזרת היא חסה, כנאמר בגמרא: ”חזרת חסא“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לט, עמוד א). הסבר למהות השם 'חזרת' על פי שורש ח־ז־ר ניתן לדלות מגישת הרמב"ם האומרת שישנו מדרג של חשיבות הצמח הדרוש לקיום מצוות הפסח "חזרת, תמכא, חרחבינא, עולשין, מרור" ואם לא בנמצא הראשון (חזרת) אזי יחזור המאמין לירק השני במדרג (תמכא) וכולי...
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 352 :ḥḏrṯ
מחידושי אליעזר בן־יהודה. בנשימה אחת אחרי שחידש את נזלת הוא כותב כך:
לסקרופיל לא ידענו שם בספרות חכמת הרפואה שלנו. בערבית קראו לה דאא' אלח'נאזיר[1], לאמר מדוה החזירים, ולפי דעתנו היינו קוראים לה חַזֶּרֶת, ואף כי יש משמעות אחרת להמלה הזאת, אין חשש טעות בלשון עברית, כמו ביתר הלשונות. יש עוד להעיר על שמות אחרים ונשאיר זה לפעם אחרת.
ערך בוויקיפדיה: חזרת הגינה
טקסונומיה בוויקימינים: Armoracia rusticana
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזרת