חזרת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים   

חֲזֶרֶת - חַזֶּרֶת

חֲזֶרֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזרת
הגייה* khazeret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות
שורש חזרת
  1. חזרת הגִנה, צמח תרבות רב-שנתי (Armoracia lapathifolia) ממשפחת המצליבים ששורשיו מעובים. מגדלים אותו להפקת התבלין החריף של שורשיו המגוררים.
    • ”וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת וּבָעֻלְשִׁין וּבַתַּמְכָא וּבַחַרְחֲבִינָא וּבַמָּרוֹר.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ב, משנה ו)
    • ”הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת; הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ג)

גיזרון[עריכה]

  • יתכן מן אוגריתית חדרט ḥḏrṯ שימש כמרכיב בתרופה [1]. מושאלת לסורית בהגיית: חזוּר בַּרא ḥazuwr barā .
  • יהודי אירופה (שלא הכירו את החסה) הכירו בחזרת החריפה את המרור של סדר הפסח. אולם במקור, בלשון חז"ל, חזרת היא חסה, כנאמר בגמרא: ”חזרת חסא“ (בבלי, מסכת פסחיםדף לט, עמוד א). הסבר למהות השם 'חזרת' על פי שורש ח-ז-ר ניתן לדלות מגישת הרמב"ם האומרת שישנו מדרג של חשיבות הצמח הדרוש לקיום מצוות הפסח "חזרת, תמכא, חרחבינא, עולשין, מרור" ואם לא בנמצא הראשון (חזרת) אזי יחזור המאמין לירק השני במדרג (תמכא) וכולי...

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חזרת הגינה
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Armoracia rusticana
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזרת

חַזֶּרֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזרת
הגייה* khazeret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ חַזָּרוֹת
  1. מחלה וירלית המוכרת כמחלת ילדים קלה ומתבטאת בבלוטות רוק נפוחות, אצל מבוגרים עלולה להביא סיבוכים קשים.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: mumps‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חזרת (מחלה)
השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערה[עריכה]

  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.

סמוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 352 :ḥḏrṯ