חזיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֲזִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חזיר
הגייה* khazir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ז־ר
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות נ׳ חֲזִירָה; ר׳ חֲזִירים, נ"ר חֲזִירוֹת
חזיר
  1. לשון המקרא בעל חיים מסדרת שסועי־הפרסה שאינו כשר למאכל, ובעל עור עבה המכוסה זיפים.
    • ”וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם“ (ויקרא יא, פסוק ז)
    • ”הַיּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד)
    • "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים...ואילו היינו מגדלים חזירים למזון, היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא" (מורה נבוכים חלק ג מח)
    • החזיר אוכל הכול: צמחים, חרקים, תולעים, ובשר שהוא מוצא כשהוא נובר בחוטמו המחודד באדמה.
  2. [כינוי גנאי] מי מתנהג בגסות; מי שאינו מתחשב באחרים; מטונף.
    • החזיר הזה אכל לבד את כל העוגה.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – ḫuzīru, ערבית – خِنْزِير‎ (חִנְזִיר), ארמית – ܚܙܝܪܐ‎ (חֲזִירָא).‎
  • בדתות אשור ובבל לא היתה מערכת-טאבו כלפי החזיר כמו אצל המצרים הקדמונים-ויוצאיהם "בני ישראל-המקראיים" ,ובכתבי אוגרית ניתן להבין שהחזיר שימש כסמל הגבורה ,בקרבם . השווה גם את שם המשפחה בני הנזר , כלומר תיבת בני ”חֵזִיר“ (דברי הימים א׳ כד, פסוק טו)- מופיעים במקרא כצאצאי חזיר שעלה מבבל במסגרת שיבת ציון, ולדעת רוב החוקרים במקרה זה אין חֵזיר אלא צורת משנה של חֲזִיר, לדעה זו מסייע שם העצם הפרטי המופיע בכתבי אוגרית "בן ח'נזר" , ויש לה סמך מה גם בגרסאות השיבעים לנחמיה בתצורת אַזִיר Αζηρ , את שינוי הניקוד מחֵזיר לחַזיר הסבירו חוקרים רבים כפרי רצונם של הראשונים להרחיק מאיש מישראל הקרוי על שם של בעל חיים טמא . אם יש אמת בסברה זו כבר נעשה השינוי בימי בית שני כעדותן של רוב הגרסאות של השבעים . אף יש לתת את הדעת לטקסט אוגריתי אחר שבו נזכר המושג חיזר כסוג של בעלי מלאכה. [1].
  • בכתב יד לנינגרד (מדנחאי) חׂזיר או חֻזיר . במגילת ישעיה א' נשנה פעמיים הכתיב חוזיר ; ובארמית הנוצרית של ארץ ישראל באה צורת רבים חוזְרן . במקרא מופיע פעם אחת - ”חֲזִיר מִיָּעַר“ (תהלים פ, פסוק יד) כסמל האויב המחריב את הארץ והוא המכונה במשנה בשם "חזיר הבר" להבדילו מחזיר הבית המוזכר במקרא שש פעמים בלא כינוי לוואי,ובלשון המשנה הוא מכונה בשם ”חזיר של יישוב“ (משנה, מסכת חוליןפרק ט, משנה ב). על הסכנה הנשקפת לחיי בני אדם מחזיר הבר רומז נוסח השבעים המפרש ”כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה“ (שמואל ב׳ יז, פסוק ח) - "כחזירה זועפת במישור" [2].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חזיר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חזיר
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Sus
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חזיר


השורש חזר

השורש ח־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָזַר חוֹזֵר יַחֲזֹר חֲזֹר לַחֲזֹר
נִפְעַל נֶחֱזַר נֶחֱזָר יֵחָזֵר הֵחָזֵר לְהֵחָזֵר
הִפְעִיל הֶחֱזִיר מַחֲזִיר יַחֲזִיר הַחֲזֵר לְהַחֲזִיר
הֻפְעַל הָחֳזַר מָחֳזָר יָחֳזַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִזֵּר מְחַזֵּר יְחַזֵּר חַזֵּר לְחַזֵּר חִזּוּר
פֻּעַל חֻזַּר מְחֻזָּר יְחֻזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַזֵּר מִתְחַזֵּר יִתְחַזֵּר הִתְחַזֵּר לְהִתְחַזֵּר

הערה[עריכה]

  • המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.
  1. עורך/כים: בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965עמוד: 95-89
  2. ראה שם