דמיון

דִּמְיוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דמיון
הגייה^*	dimyon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־מ־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹן
נטיות	ר׳ דִּמְיוֹנוֹת; דִּמְיוֹן־, ר׳ דִּמְיוֹנוֹת־

קרבה במאפיינים של מראה או תוכן.
- ”דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה, יִכְסוֹף לִטְרוֹף; וְכִכְפִיר ישֵׁב בְּמִסְתָּרִים.“ (תהלים יז, פסוק יב)
- "שני עולמות נפרדים, / הפוכים, מנוגדים, / ואין ביניהם שום דמיון." (לחיי האהבה, מאת אהוד מנור)
- עופרי היא פשוט העתק שלי, גם ביופי וגם באופי. כל מי שרואה אותנו ביחד רואה מיד את הדמיון, וההורים שלי טוענים שהיא שובבה בדיוק כמו שאני הייתי בגילה (נעה יחיאלי, "הדופלגנגר האמיתי: הגנטיקה לא נופלת רחוק מהעץ". ‏mako‏, 12/02/2016)
כח המחשבה ליצור תמונה בלי קשר למציאות סביבה.
- ”כל השאר נמצא עדיין בעולם הרעיון והדמיון. מתנגדי "מדינת היהודים" מפקפקים בדבר, אם אפשר יהיה להשיג הסכמת העמים ליסוד מדינה זו...“ (בין הדמיון והאפשר, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- "להניף את הידיים / לעצור את השעון / להלביש את הכנפיים בדמיון." (לעוף, מאת דורון מדלי)

קרבה במאפיינים

подобие‏‏‏‏ (תעתיק: podóbije)

כח המחשבה

ערך בוויקיפדיה: דמיון