בעברית וארמית שבלשון חז"ל גם דְּיוֹקְנִי ודְּיוֹקְנָא. מיוונית: dyo) δύο), שניים + eikona) εικόνα), דמות.
ב ”אין משלחין מעות בדיוקני“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קד, עמוד ב) ישנם פירושים שונים, דמות פנים, או סימנים אחרים מוסכמים בין שניים (לפי פירוש אחד, קָנֶה שבור לשניים שמהווה סימן[1])[2] אך כל הפירושים על פי הקידומת דיו- שניים.
↑שיטה מקובצת:פירוש כל הצורות נקראות דיוקני בשביל צורת האדם שהיא נקראת דיוקני על שם שהיא שוה לקונה שאין בכל הצורות חשוב כמותה כדכתיב כי בצלם אלהים עשה את האדם. ודיו כמו דו פרצופין היו לאדם הראשון ודיומדין דפרק עושין פסין. הרא"ש ז"ל.
וזה לשון ה"ר יהונתן ז"ל דיוקני צורה ידועה לו כגון סימן וכל הרואה אותה יודע שהוא סימן של פלוני וכתב לו בינו לבינו תן לפלוני כך וכך. דיו שנים בלשון יון כלומר סוד בינותינו. ע"כ. ובפירוש רבינו חננאל ז"ל וז"ל דיו שנים כלומר סוד ביניהן.
ערך בוויקיפדיה: דיוקן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיוקנים