מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
בישל
שורש וגזרה
ב־שׁ־ל
בניין
פִּעֵל
טבחים מבשלים
הכין מזון לאכילה על ידי השריה ממושכת בנוזלים רותחים.
”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה; וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא , פסוק ח )
”...וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים.“ (מלכים ב׳ ד , פסוק לח )
”וַיֹּאמֶר אֵלָי, אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים ; אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ ־שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת־זֶבַח הָעָם.“ (יחזקאל מו , פסוק כד )
”יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן; הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּי.“ (איכה ד , פסוק י )
”וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט, וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת; וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם.“ (דברי הימים ב׳ לה , פסוק ג )
בהשאלה: זמם מזימה.
היא מתנהגת אלי בנחמדות, אבל יש לי הרגשה שהיא מבשלת משהו מאחורי גבי.
[כדורגל] בהשאלה מן (2): פעולה שביצע אחד השחקנים ומיד לאחריה הובקע שער על ידי שחקן אחר. למשל: העברת הכדור, על ידי מסירה או הגבהה, לשחקן אחר שמיד מבקיע שער.
הקשר בישל לחלוץ שער מרהיב.
אכדית - bašālu בהוראת "בּוּשל". סורית-ארמית - ܒܳܫܰܠ "בשל". געז - "בַסַל", בהוראת - בשל ,פרי על האש [ 1] .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בשל
הגייה *
bashel
חלק דיבר
שם־תואר
מין
זכר
שורש
ב־שׁ־ל
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ בְּשֵׁלִים; נ׳ בְּשֵׁלָה, נ"ר בְּשֵׁלוֹת
פרי שצמיחתו הגיעה לשיאה, וכעת הזמן לקטוף ולאכול אותו.
בהשאלה מן (1): מבוגר, מנוסה.
השכן שלי רווק, גבר בשל בן 40, בודאי תשמחי להכיר אותו.
לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה ): מבושל.
”אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם; כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבּוֹ.“ (שמות יב , פסוק ט )
”וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת־הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן־הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן־הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד...“ (במדבר ו , פסוק יט )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
בשל
הגייה *
beshel
חלק דיבר
מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
בְּ־ + שֶׁל
נטיות
עקב, בעקבות, כתוצאה מ־.
”וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל־הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם; כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם.“ (יונה א , פסוק יב )
בשל מזג האוויר הסוער, כל הטיסות עוכבו.
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89