מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַבְקָה (גם: אֲבָקָה)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבקה
|
| הגייה* |
avka, avaka
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
א־ב־ק ב
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה או משקל קְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ אֲבָקוֹת; אַבְקַת־, ר׳ אַבְקוֹת־
|
אבקה.
אבקה על פרח
- לשון המקרא מוצק שחוק או טחון לגרגירים דקים ביותר.
- ”מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת עָשָׁן; מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל?“ (שיר השירים ג, פסוק ו)
- "דלתות הפרלמנט ננעלו לאחר שאבקה החשודה כאנתרקס נמצאה במבנה" (מן החדשות)
- [בוטניקה] תאי הזרע בצמחים.
- האבקה מהפרחים נישאה ברוח, וסייעה להאבקת הצמחים הסמוכים.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. פיניקית: אֲבֲּאק – 𐤀𐤁𐤀𐤒. בסורית ארמית: אַבֽקָא.
- הושאל ממקורו השמי ליוונית עתיקה בהגיית אבּאכְ ἄβαξ ובהוראת לוח-כתיבה,משטח מכוסה בחול . משם חדר לאנגלית (דרך לטינית), השוו - abax בהוראת לוח חישוב קדום.
- נהוג להבדיל בין אבק, שהוא בדבר שאין לו יעוד או לא חשוב, לאבקה שהיא מוצר. חוץ מאבק שריפה.
1
2
 ערך בוויקיפדיה: אבקה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבקות |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבקה
|
| הגייה* |
ivka
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
א־ב־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
| נטיות |
ר׳ אֲבָקות; אִבְקַת־, ר׳ אִבְקוֹת־
|
אבקה.
- לולאה בחבל או ברצועה.
- "אמר רבא אבקתא אית ליה" (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כג ע' א)
- חור או לולאה שלתוכם משחילים את הכפתור כדי לרכוס בגד; כינוי לטבעת דרכה משחילים את השרוך בנעל.
- "בָּגַד הכפתור באבקה" - טשרניחובסקי מתאר כלה המתקשה ברכיסת כפתורים (שירים 403)
- חור במוצר שמיועד להעביר דרכו חיזוק, כגון בורג, בכדי לקבע את המוצר לקיר או לחלק אחר.
| השורש אבק
|
- שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- א־ב־ק א - לחימה או חיבוק.
- א־ב־ק ב - מלשון אָבָק.
| |
|
ערך בוויקיפדיה: אבקה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבקות