לדלג לתוכן

תנועה פתוחה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תְּנוּעָה פְּתוּחָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תנועה פתוחה
הגייה* tnuah ptukha
חלק דיבר צרף
מין נקבה
שורש נ־ו־ע, פ־ת־ח
דרך תצורה
נטיות
  1. תנועה שבעת הגייתה הלשון נמצאת בתחתית חלל הפה.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תנועה פתוחה


השורש נוע

השורש נ־ו־ע הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ו־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָע נָע יָנוּעַ נוּעַ לָנוּעַ
נִפְעַל נִנּוֹעַ נִנּוֹעַ יִנּוֹעַ הִנּוֹעַ לְהִנּוֹעַ
הִפְעִיל הֵנִיעַ מֵנִיעַ יָנִיעַ הָנַע לְהָנִיעַ
הֻפְעַל הוּנַע מוּנָע יוּנַע -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹעַע מִתְנוֹעֵעַ יִתְנוֹעַע הִתְנוֹעֵעַ לְהִתְנוֹעֵעַ

הערה[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[2]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[3]