הזדקר
הִזְדַקֵּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזדקר |
| שורש וגזרה | ז־ק־ר, גזרת שלמים |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל הופיע זקוף ובולט.
- ”ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועברה ועוון“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מו, עמוד א)
- בהשאלה: היה בולט לעין, נראה בברור, נִתן להבחנה מידית.
- [אוירונאוטיקה] אבד את העילוי עקב זוית גדולה ביחס לכיוון ההתקדמות.
גיזרון
[עריכה]- על פי לשון חז"ל, הזדקף ”אימא אזדקרה (אמור הזדקרה (האשה))“ (בבלי, מסכת נדה – דף יז, עמוד ב) שם במובן עמידה במהופך, ראשה למטה ורגליה למעלה.