לדלג לתוכן

שקץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שִׁקֵּץ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקץ
שורש וגזרה שׁ־ק־ץגזרת שלמים
בניין פִּיעֵל
  1. לשון המקרא תיעב; ראה במשהו דבר מאוס.
    • ”וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ, שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא“ (דברים ז, פסוק כו)
    • ”וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף - לֹא יֵאָכְלוּ, שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה“ (ויקרא יא, פסוק יג)
    • ”כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי“ (תהילים כב, פסוק כה)

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֶׁקֶץ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקץ
הגייה* shekets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ץגזרת שלמים
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁקָצִים; שֶׁקֶץ־, ר׳ שִׁקְצֵי־
  1. לשון המקרא טומאה, דבר מגעיל, לא ראוי, שיש לדחותו.
    • ”וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב“ (יחזקאל ח, פסוק י)
    • ”אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים.“ (סנהדרין ח, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סמוכין

[עריכה]
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 891: ṯkṣ.
  2. מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 1138.