מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פיגול
|
| הגייה* |
pigul
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
פ־ג־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
פִּגּוּלִים
|
- לשון המקרא בדר"כ בהקשר למזון . אינו רצוי. מרוחק ומתועב. בדר"כ שיש בו פגם ופסול דתי .
- ”לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא“ (ויקרא ז, פסוק יח)
- ”הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק [וּמְרַק] פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם“ (ישעיהו סה, פסוק ד)
- ”הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל“ (יחזקאל ד, פסוק יד)
- [הלכה] קרבן שנפסל על ידי מחשבת העובד בו בתנאים מסוימים.
- מילה מקראית.
- תרגום יונתן מפרש ”פִּגֻּלִים“ (ישעיהו סה, פסוק ד) בהוראת 'בשר-מרקיב'.
ערך בוויקיפדיה: פיגול