שפת

שָׁפַת

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שפת
שורש וגזרה	שׁ־פ־ת
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא העמיד סיר בישול על מקום הבישול. הושיב קדרה על שפת הכירה או התנור.

   • ”וּמְשֹׁל אֶל-בֵּית-הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם-יְצֹק בּוֹ מָיִם.“ (יחזקאל כד, פסוק ג)
   • ”וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה וְהָרָעָב בָּאָרֶץ וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יֹשְׁבִים לְפָנָיו וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק לח)

2. סידר תיקן הכין. הניח במקום היאות.

   • ”יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי“ (תהלים כב, פסוק טז)

גיזרון

• המילה נמצאת שלוש פעמים במקרא. מן שפה -שפת הכירה או התנור עליה מונחת הקדירה. לפעמים נכתב בסמ"ך ספת אך אין לבלבל עם ספת.
• מקביל לאוגריתית: 𐎘𐎔𐎄 (תֿפד), ערבית: ثفد (תֿפד). ככל הנראה קרוב לשורש שׁ־פ־ד.

צירופים

• שפת שלום

נגזרות

• שפיתה

תרגום

• אנגלית: stove‏‏‏‏

ראו גם

• שפתים
• משפתים