לדלג לתוכן

משפתים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נא לא לערוך!
נא לא לערוך!
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. אתם מתבקשים להימנע מעריכתו בטרם תוסר הודעה זו.

שימו לב! אם דף זה לא ייערך במשך שבוע רשאי כל ויקימילונאי להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך דף זה.

מִשְׁפְּתַּיִם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש שׁ־פ־ת
דרך תצורה צורת זוגי משקל מַקְטֵל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת)מִפְטמת-בקר,מקום עשיית הגבינה.
    • ”יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם (בראשית מט, פסוק יד)
    • ”לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים“ (שופטים ה, פסוק טז)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה נזכרת פעמים במקרא. מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎘𐎔𐎄𐎎 (מתֿפדם).[1]
  • בן יהודה מבאר: "כמו אשפתות, היינו צבור הזבל בשדה ששמה מביא החמור את הזבלים במשפלות" , ובתרגום יונתן מפרשים: עפ"י "שפות בקר", דהיינו מקום עשיית הגבינה. החוקר חיים גלעד מפרש משפתים בהוראת מקום גידול הבקר ומיחס את תיבת "אשפה" כקרובה ל- ”(שַׁעַר הָ)שְׁפוֹת“ (נחמיה ג, פסוק יג) (אשפות) שלה שורש משותף עם שורש: "משפתים" וכידוע אחד משערי ירושליים קרוי "שער הצאן" ואין מן הנמנע ששער השפות (אשפתות) שמש בהוראת: "השער הסמוך אל שטחי המרעה" .בהקשר זה ניתן לציין כי לדוד המלך מוגשים ”שְׁפוֹת בָּקָר“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כט) שכצירוף יכולים להתפרש כבקר שגודל היטב או מפוטם.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • תרגום: בין תחומיא.
  • שכל טוב: ועיקר המילה היא קרקע מזובלת ודומה לו שפתים, ואשפתות.
  • ספורנו: כשהוא חונה רובץ בין שתי החבילות הנתונות למשא על שני צדיו על דרך שפיתת שתי קדרות בכירים[2]
  • רד"ק: בין שני המשאות שנושא.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]
  1. V AB, ד, 79-80.
  2. המשך: שלא תמושנה עד שישלים הפועל בהן את כונתו וזה לא יתכן זולתי לחמור חזק מאד שירבץ עם החבילות על גביו וכמו כן יששכר נושא עליו עול תורה ועול דרך ארץ והנהגת מדינות כראוי לחכם שלם במדות ובמושכלות