בן יהודה מבאר: "כמו אשפתות, היינו צבור הזבל בשדה ששמה מביא החמור את הזבלים במשפלות" , ובתרגום יונתן מפרשים: עפ"י "שפות בקר", דהיינו מקום עשיית הגבינה. החוקר חיים גלעד מפרש משפתים בהוראת מקום גידול הבקר ומיחס את תיבת "אשפה" כקרובה ל- ”(שַׁעַר הָ)שְׁפוֹת“ (נחמיה ג, פסוק יג) (אשפות) שלה שורש משותף עם שורש: "משפתים" וכידוע אחד משערי ירושליים קרוי "שער הצאן" ואין מן הנמנע ששער השפות (אשפתות) שמש בהוראת: "השער הסמוך אל שטחי המרעה" .בהקשר זה ניתן לציין כי לדוד המלך מוגשים ”שְׁפוֹת בָּקָר“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כט) שכצירוף יכולים להתפרש כבקר שגודל היטב או מפוטם.
↑המשך: שלא תמושנה עד שישלים הפועל בהן את כונתו וזה לא יתכן זולתי לחמור חזק מאד שירבץ עם החבילות על גביו וכמו כן יששכר נושא עליו עול תורה ועול דרך ארץ והנהגת מדינות כראוי לחכם שלם במדות ובמושכלות