מופיע ג' פעמים בתנ"ך כצירוף לא כבול שאינו מהווה מושג אחד : ”בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי – עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.“ (במדבר כט, פסוק לה) במאמרה: "לדרכי היוצרותם של צירופים כבולים בעברית של ימינו" מראה רחל לנדאו שהביטוי נוצר בדרך ההיתק התחבירי ההפרדה בין המושגים נפלה ושניהם הפכו למושג אחד,אין ספק ששמיני עצרת בהוראת היום השמיני של חג הסוכות נסתייע בעובדה שבלשון חז"ל נתייחדה תיבת: עצרת ל-שבועות.הצירוף אינו מופיע במשנה,ובערוך.במילונם של יסטרוב ובן יהודה נעדר הצירוף ,ומפורשת תיבת "עצרת" בלבד. כצירוף-כבול מופיע לראשונה בדברי התוספות .