שממית
מראה
(הופנה מהדף שמומית)
שְׂמָמִית (גם: סְמָמִית, סְמוּמִית, שְׂמוּמִית)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שממית |
| הגייה* | smamit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלִית |
| נטיות | ר׳ שְׂמָמִיּוֹת; שְׂמָמִית־, ר׳ שְׂמָמִיּוֹת־ |

- פרט ממשפחה של לטאות. אצבעותיו מצוידות בכפתורי הדבקה המסייעות לו להיצמד לקירות ולעצים. רבים מאמינים כי היא סימן למזל טוב.
- ”אימת שממית על עקרב“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ב)
- [ארכאי] עכביש, חרק בעל שמונה רגליים הטווה רשת קורים כדי לצוד את מזונו
- ”גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו, מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל,“ (הַמַּתְמִיד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בריה קטנה זו רבוצה כשממית באמצעיתה של אריגה מעשה רשת, שמקיפתה כגלגל גדול“ (בעמק הבכא, מאת [[W:מנדלי מוכר ספרים|]], בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק ”שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ“ (משלי ל, פסוק כח). הפרשנים נחלקו בזיהוי החיה. פרשנים רבים (כגון: רש"י, רלב"ג, מלבי"ם, הגאון מווילנה, פירוש המצודות) פירשו עכביש .[1] רד"ק ואבן יחיא פירשו" קוף, ציטוט: "ר' דוד קמחי כותב בספר השרשים "ויש מפרשים שהיא שקוראים לה בלעז 'בוגיה' שצורתה כצורת האדם ותתפש בידיה מה שיתנו לה והיא בהיכלי מלך לשחק בה", וכך גם הפרשן אבן יחיא - "הוא הקוף הנקרא בוגיה ושמיאה" .ר'סעדיה גאון תרגם לערבית סנוניתא[2] אבן ג'נאח כותב כי השמממית היא כטאף,מין צפור, סנונית או סיס . פירושים אחרים, בעקבות כמה מהמתרגמים, גרסו - השממית היא לטאה! [3]
מילים נרדפות
[עריכה]- אֲנָקָה (1)
תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- צורות כתיב נוספות הן "סְמָמִית", "סְמוּמִית", "שְׂמוּמִית".