הגדרות: הגדרה (1) טובה בעיני. ברם, בהגדרה (2) ("דבר הטעון בכמות רבה מאד"), לא ברור לי מהו "טעון", ואשמח להבהרות.
בנוסף, איני בטוח שיש צרך בהגדרה (3). מהו "בית עשיר" או "בגד עשיר"? איני מכיר שמוש של "בגד עשיר" בהוראת "בגד מפאר" (שים לב ש"בגדי עשירים" הם "בגדים של אנשים עשירים"), ואשמח לראות דגמה. המלה "עשיר" נפוצה בתחום הבשול ("רטב עשיר", "מאפה עשיר"), אך איני בטוח מהי משמעות המלה המדיקת. מה דעתך?
רבדים: משמעות (1) שיכת ללשון המקרא; משמעות (2) ללשון חכמים.
משפטים מדגימים: יש להוסיף משפטים מדגימים עבור כל ההגדרות - מהמקורות (בהתאם לרבד ההגדרה) ואפשר גם משלך. גם בחבור משפטים מדגימים משלך, רצוי להביא ערך מוסף במשפט. לדגמה: להבהיר את משמעות המלה או להדגים שמושים שונים שלה.
ענינים טכניים: יש להשתמש בתבניות שבתבנית:צט (נתן להפעיל תבנית מתוך תבנית); ובנוסף, יש להדגיש את שם הערך בהופעתו במשפטים המדגימים. הצטוט הטוב שהבאת יראה כך:
סעיפי האגרון טובים בעיני. ברם, שים לב שהקשורים הפנימיים צריכים להיות בכתיב חסר (שכן כך כתובים הערכים במיזם). תוכל להציג את הקשור בכתיב מלא או בנקוד. לדגמה: [[עשיר כקרח|עשיר כקורח]] או [[עשיר כקרח|עשיר כַּקֹּרַח]].
נגזרות: האם אתה בטוח ש"עֹשֶׁר" נגזר מ"עשיר"? מסתמא, שניהם נגזרו מהשרש עש"ר, אך אין קשר של גזירה מהאחד לשני. אם יש בידך מקור הגורס אחרת, אשמח לשמע.
נרדפות: טוב מאד. להלן כמה ענינים טרחניים: יש לסדר את הסעיפים לפי א"ב; להסיר את הפתח מהקשור שוע; להוסיף "(1)" לצד כל הנרדפות (שהרי הן מתאימות להגדרה הראשונה בלבד); נרדפות עבור ההגדרה השניה הן, למשל: שופע, עתיר.
לגבי הנרדפת אמיד: בפרוש רש"י על מסכת גטין, דף נב עמוד ב, ד"ה "קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד" הוא כותב: "וסתם עשיר אומדים אותו בני אדם, זה ככה וזה ככה, אבל עני - אין אדם אומדו; א"נ דלא אמיד לבני אדם שיהא עושרו ראוי ליציאות הללו". אפשר להוסיף מידע זה (עם הסבר)בסעיף "פרשנים מפרשים" בערך זה או באמיד.
גם בנגודים: אביון מתאים רק למשמעות (1), אך דל יכול להתאים גם ל־(2). אם קשור פנימי כלשהו בסעיפי האגרון מתאים רק לחלק מההגדרות שבערך, יש לצין את מספרן לצד הקשור.
