שגר

שִׁגֵּר[עריכה]

לשון חז"ל שלח והעביר ליעד מרוחק.
- ”עַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ – קִצַּץ דְּלָתוֹת שֶׁל הֵיכָל וְשִׁגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ; סָתַם מֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ; עִבַּר נִיסָן בְּנִיסָן, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ט)
- ”מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות“ (בבלי, מסכת יומא – דף כ, עמוד ב)
- שלח לאותו הגמון שגר לי דמי מים יתרים שיש בידך.

ולד (של בהמה). בדר"כ קבוצת ולדות הנולדים יחד בעדר הבהמות. עברית חדשה ולדות אחאים שנולדו יחד.
- ” וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים “ (יג יב, [[s:קטגוריה:יג יב {{{4}}}|פסוק {{{4}}}]])
- ”בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ“ (כח ד, פסוק יח)
לשון חז"ל מרחק תעופה קצרה של עוף וכדומה.
- ”ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה ה)

ערך בוויקיפדיה: שגר