”אניות יפן צפו לקראתן ולמרות יריות הרוסים השליכו היפנים טורפדות על צי רוסיה ויטביעו אנית מגן אחת [...].“ ("המצפה", 1 ביולי 1904, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”ב־7 למאי 1915 פגעו שתי טורפדות ב„לוזיטניה“ שהיתה נושאת באותה שעה 1225 נוסעים ו־651 אנשי שרות.“ ("דאר הים", 24 בנובמבר 1935, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מאנגלית: torpedo. במקור מלטינית: .torpedo, -inis f, התאבנות, שיתוק, חוסר תנועה; וגם שמו של חַשְׁמַלָּן, "דג חשמל" המהמם את טרפו; מן הפועל torpere, להתאבן, להתקשות, להיות חסר תנועה.
את המונח הימי חידש דיוויד בושנל, ממציא ובונה הצוללת הצבאית הראשונה – "הצב" – ב-1775. "טורפדו" היה הכינוי שהעניק למטען הנפץ בעל מנגנון ההצתה המכני, אותו הצמידה הצוללת לגוף אניית האויב מתחת למים.[1] הטורפדות הראשונים היו מעין "מוקשים ימיים" ללא הנעה עצמית. הטורפדו כפי שהוא מוכר כיום, דמוי הסיגר ובעל ההנעה העצמית, הומצא על ידי רוברט וייטהד ב־1866.
ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940: טָרְפֵּדוֹ, טוֹרְפֵּדוֹ [מ"ר: טָרְפֵּדוֹיִים, טוֹרְפֵּדוֹאִים].
ערך בוויקיפדיה: טורפדו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טורפדות