מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | רשף |
הגייה* | reshef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־שׁ־ף |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְשָׁפִים, רִשְׁפֵּי־ |
רשפים מאירים את שמי הלילה.
- לשון אש המתפרצת מתוך מקור חום גדול יותר, כגון מדורה או כלי ירייה.
- ”לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו.“ (חבקוק ג, פסוק ה)
- ”שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי-קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.“ (תהלים עו, פסוק ד)
- ”כִּי-אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי-רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף.“ (איוב ה, פסוק ז)
- ”...כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.“ (שיר השירים ח, פסוק ו)
- שם פרטי לזכר.
- השורש ר־שׁ־ף כנראה מקיים משפחת שורשים עם שׂ־ר־ף, ר־צ־ף, צ־ר־ב ו־צ־ר־ף.
צלמית של האל רשף
- מקור המלה בשם האל הכנעני רשף. האל מוכר כבר משמות אמוריים מהאלף השני לפנה"ס, ממצרים, וכן בממצאים פיניקיים מקפריסין.[1]
 ערך בוויקיפדיה: רשף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רשפים |