כנסת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כְּנֶסֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כנסת
הגייה* kneset
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־נ־ס
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות כְּנֶסֶת־; ר׳ כְּנָסוֹת, כִּנְסוֹת־
בניין הכנסת בירושלים.
  1. לשון חז"ל התקבצות של אנשים לשם מטרה מסוימת.
    • "כנסת הרבנים בארה"ב דנה בהסמכת נשים לרבנות." ("מעריב", 28 בינואר 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. לשון חז"ל עם ישראל.
  3. לשון חז"ל בהשאלה: בית הבחירה; בית המקדש.
  4. בהשאלה: בית המחוקקים של מדינת ישראל הנמצא בירושלים. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: הכנסת.
    • הכנסת חוקקה חוק חדש נגד עישון.

גיזרון[עריכה]

  • במשנה ובתלמוד המילה "כנסת" מופיעה בעיקר בביטוי כנסת הגדולה או כשם נרדף לבית כנסת (למשל: "חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת" (משנה יומא ז א), "זה שנכנס לכנסת ומצאן עומדין לתפילה" (ירושלמי סנהדרין ב ב)). בכל מקרה משמעה איסוף וכינוס, כבמקרא: ”לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים“ (אסתר ד, פסוק טז) ואחרים. לעתים מופיעה המילה "כנסיה" במשמעות זו, למשל: "כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים" (משנה אבות ד יא)
  • מוסד הכנסת נקרא על־שם המוסד המחוקק שפעל בארץ־ישראל במאות הראשונות אחרי שיבת ציון, הוא "כנסת הגדולה", הנזכרת במסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (משנה אבות א א)). שמה של הכנסת נקבע לה ב"כלל המעבר" בתאריך י"ז בשבט תש"ט, יומיים לאחר פתיחת מושבה הראשון.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  1. אספה, כינוס, התקבצות, ועידה, עצרת, פורום, מסגרת
  2. הפרלמנט הישראלי, בית המורשים, בית הנבחרים הישראלי, בית המחוקקים הישראלי

תרגום[עריכה]

בית המחוקקים של מדינת ישראל:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הכנסת
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הכנסת
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הכנסת
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק הכנסת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכנסת