רמש

רֶמֶשֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רמש
הגייה*	remes
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־מ־שֹ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ רְמָשִֹים

1. (יש לשכתב פירוש זה): נקרא ״רמש״ לכל קבוצת החרקים, יבחושים, שרצים וכנימות בארץ או במים

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי-כֵן.“ (בראשית א, פסוק כד)
   • ”כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.“ (בראשית ט, פסוק ג)
   • ”וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יג)
   • ”וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל-תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל-הַקִּיר סָבִיב סָבִיב.“ (יחזקאל ח, פסוק י)
   • ”וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא-מֹשֵׁל בּוֹ.“ (חבקוק א, פסוק יד)
   • ”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם-רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם-גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד, פסוק כה)

גיזרון

• גם אם הוא כתואר מהפועל רָמַשֹ לא קיימת צורת נקבה.

פרשנים מפרשים

לדעת רש"י רמש מלשון רחישה ואילו לדעת הרמבן רמש מלשון רמיסה כי החרקים נרמסים ברגל (בראשית א, כד)

צירופים

• שקצים ורמשים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רמש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמש

רָמַשֹ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	רמש
שורש וגזרה	ר־מ־שֹ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הלך על גחונו.

   • ”וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.“ (בראשית ט, פסוק ב)
   • ”זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל-נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל-הָאָרֶץ.“ (ויקרא יא, פסוק מו)
   • ”תַּבְנִית כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.“ (דברים ד, פסוק יח)
   • ”תָּשֶׁת-חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ-תִרְמֹשׂ כָּל-חַיְתוֹ-יָעַר.“ (תהלים קד, פסוק כ)

גיזרון

• חילוף שׂ/ס עם רמס.

מילים נרדפות

• זחל

תרגום

• אנגלית: crawl‏, creep‏‏‏‏

רְמַשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רמש
הגייה*	rmash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־מ־ש
דרך תצורה
נטיות	יידוע: רַמְשָׁא

1. [ארמית] ערב; החלק ביום לאחר שקיעת השמש.

   • ”וּקְרָא יְיָ לִנְהוֹרָא יְמָמָא וְלַחֲשׁוֹכָא קְרָא לֵילְיָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם חַד.“ (אונקלוס על בראשית א – פסוק ה)

גיזרון

• מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.

נגזרות

• רמשית

ניגודים

• צַפְרָא