רמון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רִמּוֹן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רימון |
| הגייה* | rimon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קִטּוֹל |
| נטיות | ר': רִמּוֹנִים, נ"י: רִמּוֹן־, כ': רִמּוֹנִי, רִמּוֹנֵיכֶם, רִמּוֹנֵינוּ |
- פרי־עץ אדום וגדול בעל כתר, ובו מאות גרעינים (יש האומרים 613) בעלי ציפה עסיסית. נמנה עם שבעת המינים.
- ”וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים“ (במדבר יג, פסוק כג)
- ”עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ/ בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ./ שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,/שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...“ (עֵץ הָרִמּוֹן, מאת יעקב אורלנד בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”"אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ,/ נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;/ רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו –/ אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו“ (בין נהר פרת ונהר חידקל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- כלי נשק בצורת מיכל עגול הנזרק לעבר מטרה. עם התרסקותו מתפזר תוכנו, שיכול להיות חומר נפץ, הגורם לפיצוץ, או חומר כימי כלשהו כגון גז.
- ”עִם סְטֶן וְרִמּוֹן / מוּל צִבְאוֹת הֶהָמוֹן / הִיא אָמְרָה: 'נִתְגַּבֵּר, מַעֲלֵישׁ!'“ (סָבְתָא בַּנֶּגֶב, מאת אבשלום כהן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "הנה הוא קול המואזין, / הנה דנדון הפעמון, אבל עלי להאזין / אם אין שום נפץ של רימון." (שומר החומות
, מאת דן אלמגור) - לאחר שחרור הניצרה יש לזרוק את הרימון במהירות, לפני שיתפוצץ.
גיזרון[עריכה]
- 1. שם מקראי, מקביל בהרבה שפות שמיות נוספות; ערבית – رُمَّا نَة (רֻמָּאנָה), ארמית – ܪܝܡܘܢܐ (רִימוֹנָא), אכדית – armannu.
- אליעזר בן יהודה העיר באחד ממאמריו: [1] "אולי נוכל לבאר על אופן זה גם את השם רמון אשר נעלם מן המדקדקים מקורו, עד כי הרד"ק יחד לו שורש מיוחד ר־מ־ן. אך כבר העיר על זה האדון דעליטש בפירושו לשיר השירים ד, פסוק ג כי השרש הזה לא ימצא גם בשפת עברית, והמדקדקים החדשים מסכימים כלם כי שרש המלה רמון הוא ר־מ־ם. והנה שם הפרי הזה בשפות לועזות הוא: גראנאט, שם הנגזר משמו הלטיני Punica granatum הנקרא על שם החרצנים הרבים אשר בקרבו. אך העברים גם הם התעוררו על רב החרצנים אשר בקרב הפרי הזה עד כי היה למשל בפי חכמי התלמוד באמרם: ”אפילו הריקנים שבך מלאים מצות כרמון“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נז, עמוד א). וא"כ אפשר לאמר כי השם רמון נגזר מהשם רמה ר"ל: דבר המלא רמה או חרצנים הדומים לרמה".
- כלומר, הוא רואה את השם רמון כרמה + ־וֹן
- 2. תרגום שאילה מספרדית: granada, בזכות דמיון כלי הנשק לפרי.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
פרי
|
נשק
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: רימון (פרי) |
| ערך בוויקיפדיה: רימון יד |
 טקסונומיה בוויקימינים: Punica granatum |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רימונים |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רימוני יד |
סימוכין[עריכה]
- ↑ המילה העברית הראשונה שחידש בן־יהודה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 בינואר 2018