מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רכיל |
| הגייה* | rakhil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־כ־ל |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | |
- נוהג מגונה לדבר על־אודות הזולת שלא בנוכחותו.
- ”לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה.“ (ויקרא יט, פסוק טז)
- ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה-סּוֹד; וְנֶאֱמַן-רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.“ (משלי יא, פסוק יג)
- ”אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ-דָּם...“ (יחזקאל כב, פסוק ט)
- ”אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ; כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ.“ (ירמיהו ט, פסוק ג)
- לפי פרשנות נגזר מרוכל שנוהג כדרכו לחזר אחר קונים למרכולתו. למרות המשקל הרגיל אצל בעלי מלאכה כאן מדובר בשם הפעולה או התופעה.
