רצוי

רָצוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רצוי
הגייה*	ratsuy
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־צ־י/ה, גזרת נלי"ה
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ רְצוּיָה; ר׳ רְצוּיִים, נ"ר רְצוּיוֹת

1. לשון המקרא שרוצים אותו שכן הוא טוב לרוב הדעות.

   • ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו“ (אסתר י, פסוק ג)
   • יש ילדים רצויים, ויש שאינם רצויים.
   • אינך רצוי פה.

2. מה שמתאים לתכנון, לחישוב, או למקֻוֶה.

   • משקלך גבוה מן הרצוי בהתאם למסת הגוף שלך.
   • למרות התכנון הקפדני, לא התקבלה התוצאה הרצויה.

3. כדאי, מוטב.

   • רצוי לקחת מטריה. מטר בלתי צפוי יכול לתפוס אותנו באמצע הדרך.

גיזרון

• בינוני פעול מן רצה, המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

תרגום

• אנגלית: esteemed‏, desirable‏‏‏‏‏ (1); satisfactory‏, acceptable‏‏‏‏‏ (2); preferable‏‏‏‏‏ (3)
• ערבית: مَرْغوب فيه‏‏‏‏ (1)ّ; مُلائم‏, مقبول‏‏‏‏ (2)
• צרפתית: désirable‏‏‏‏

ראו גם

• דרוש
• מבוקש
• נחוץ
• ראוי

רִצּוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ריצוי
הגייה*	ritsui
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־צ־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. מתן חומרי, או מעשה, דיבור, או התנהגות הנעשים כדי לשכך את כעסו של מישהו, למצוא חן בעיניו, או על מנת לקבל ממנו טובת הנאה.

   • וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם (שמואל ב' כא ב) – רש"י: דברי ריצוי, שיעברו על מדותיהם וימחלו לשאול ולביתו.
   • רִצוּיה יעלה לך במתנה יקרה ליום-הולדתה.

2. קבלת העונש, בעקר מאסר, שהוטל על אדם.

   • הוא השתחרר לאחר רִצוי שבע שנות מאסר.

גיזרון

• שם־פעולה של הפועל ריצה. לשון חז"ל משורש מקראי ”הזכרה נמי ריצוי שאלה היא“ (בבלי, מסכת תענית – דף ד, עמוד ב)

תרגום

• אנגלית: propitiation‏‏‏‏‏ (1); (serving (penalty‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• רִצָּה
• מרוּצֶה
• נִרְצָה