רזח
רָזַח
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רזח |
| שורש וגזרה | ר־ז־ח, גזרת השלמים |
| בניין | קל |
2.התאבל, היה שרוי בתוגה עמוקה על מות מישהו.
- ויהי כקרא חכמי דת איגרותיו ויקרעו בגדיהם וירזחו במספד (רסע"ג, גוף ספר המועדים, סעדיאנה שכטר, 11[1])
- ממחקרים עולה כי כאשר גוזְלים מן הפרות את עגליהן הן רוזחות עליהם.
1.ספרותי בילה בבית המרזח בשתיית משקאות חריפים, סָבָא.[דרוש מקור]
- לאחר הניצחון הקולוסאלי במשחק הכדורגל, הלכו שחקני הקבוצה לחוג ולִרְזֹחַ במסבאה השכונתית.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית