מרזח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַרְזֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרזח
הגייה* marzeakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ז־ח
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַרְזְחִים; מִרְזַח־, מַרְזְחֵי־
  1. לשון המקרא משתה, הילולה.
    • ”לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ, בְּרֹאשׁ גֹּלִים; וְסָר, מִרְזַח סְרוּחִים.“ (עמוס ו, פסוק ז)
    • ”הכל סופדין וטוופחין על מיתת הצדיק. וזה הרשע עושה לו מרזחין.“ (קהלת רבה, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 600, באתר מאגרים)

גזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובירמיהו טז, פסוק ה.
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, כגון: אוגריתית, ארמית, צידונית, פונית, נבאטית, תדמורית-פלמירית, וערבית קדומה: ("מרזִיח'") משמעותה הראשונית: "מִשתֶּה".

מידע נוסף[עריכה]

  • "מרזח",השם לקוח מן המיתולוגיה הכנענית - "עלילות בעל וענת". מרזח הוא הארוע שבו האלה הכנענית ענת ואביה "אל" שותים לשוכרה ומקיימים יחסים. בארוע זה ענת מתעברת. המילה מופיעה בכתובת בניב ערבי-נבטי שנתגלתה: "מרזח דושרא אלהא גאיא בשנת 18...".
  • מרזח הוא שמו של אחד משמות חודשי השנה שנהגו בישראל קודם לגלות בבל.[דרוש מקור]

צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]