ספד

סָפַד

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ספד
שורש וגזרה	ס־פ־ד
בניין	פָּעַל (קַל)

1. השמיע קול בכיה על מת המוטל לפניו. דיבר בשבחי מעשיו של מת והביע צער על חסרונו באסיפת אנשים.

   • ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.“ (בראשית כג, פסוק ב)
   • ”וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד-הָעָרֶב עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל-עַם יְהוָה וְעַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב.“ (שמואל ב׳ א, פסוק יב)
   • ”חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׁקִּים...“ (יואל א, פסוק יג)
   • ”וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית-דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית-נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.“ (זכריה יב, פסוק יב)
   • ”...כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים.“ (קהלת יב, פסוק ה)
   • ”נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהם ישראל“ (משנה, מסכת שבת – פרק כג, משנה ד)
   • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים, הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפֹּד וְלִקְבוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי, בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ה)

גיזרון

• מילה מקראית שמקבילה לה מצויה באוגריתית "ספדת" (spdt) ,בימי קדם "משספדת" (mšspdt) נחשבה למקוננת בשכר.

נגזרות

• מספד
• ספדן
• נספד

מילים נרדפות

• הספיד

תרגום

• אנגלית: eulogize‏, mourn‏‏‏‏

ראו גם

• קונן
• היליל
• חגר שק
• התגודד
• הספד