רוחניות
מראה
רוּחָנִיּוּת
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רוחניות |
| הגייה* | rukhaniyut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ו־ח |
| דרך תצורה | רוחני + ־וּת |
| נטיות | |
- לשון ימי הביניים תכונת הדָבָר הרוּחני.
- "שלא היעדר גשמיות יוכל להָפכם מן הרוחניות אל הגשמיות." (האמונות והדעות/מאמר א/פרק ג)[דרושה הבהרה]
- עברית חדשה גישה או השקפת עולם אשר מעניקה לאירועים שאנו חווים משמעות עמוקה יותר מזו החומרית הנראית לעין.
- "במערכות־הניגודים של שבת וחול, של רוחניות וגשמיות, זיהו היהודים את עצמם עם התכונה הראשונה, הנעלה, ואת התכונה השניה, הנחותה, תלו בגויים." ("על המשמר", 16 בדצמבר 1966, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גזרון
[עריכה]מן רוח שאינה נראית
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: spirituality
- ערבית: روحانية
- צרפתית: spiritualité
- רוסית: духовность