רגם
מראה
רָגַם
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רגם |
שורש וגזרה | ר־ג־ם, גזרת השלמים |
בניין | קל |
- לשון המקרא סקל, יידה אבנים במטרה לפגוע.
- היקוש רגם אבנים באווז הבר עד שנפל ארצה.
- ”וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם“ (ויקרא כ', פסוק כ"ז)
- ”וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר י"ד, פסוק י')
- ”וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן“ (ויקרא כ, פסוק ב')
- ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים“ (יהושוע ז', פסוק כ"ה)
גיזרון
[עריכה]המקור הוא מן התנ"ך.
- באכדית רגאָמֻ ragāmu =לזעוק.
- קיימות מקבילות לשורש זה בשפות שמיות נוספות - באתיופית, טגרנית, אמהרית, ובערבית: رَجَمَ במשמעות זהה או של קללה.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]רַגָּם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רגם |
הגייה* | ragam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ג־ם |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ רַגָּמִים; רַגַּם־, ר׳ רַגָּמֵי־ |
- עברית חדשה חייל הנמנה על צוות מרגמה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: mortar-crew man
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירי מרגמות |
רֶגֶם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | regem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ג־ם |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- עברית חדשה גל אבנים בצידי דרכים ומדבריות שנאסף 'אבן-אבן' כנראה לצורך פולחני.
- הרגמים שבדרכי המדבר הקדומים קשורים כנראה, באמונות שהשתמרו בקרב הבדווים. לפיהן לכל מקום מלך משלו, השולט על המתרחש בו /עזרא אוריון ואבנר גורן,"דרכי הבשמים"
- רגמים מתקופת המקרא נתגלו באזור קרית מנחם שבמערב ירושלים וביער רמות רכס שועפט שבצפון ירושלים /שמואל אחיטוב ועמיחי מזר,ספר ירושלים - תקופת המקרא,עמ' 391
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיִּשְׁלַח בֵּית־אֵל שַׂר־אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת־פְּנֵי יהוה.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק מז)
- ”וּבְנֵי יָהְדָּי רֶגֶם וְיוֹתָם וְגֵישָׁן וָפֶלֶט וְעֵיפָה וָשָׁעַף.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק מז)
גיזרון
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: tumulus
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: רוגם |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רגמים |