רגם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: רִגֵּם, רֻגַּם, רֶגֶם, רֹגֶם.

רָגַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רגם
שורש וגזרה ר־ג־ם, גזרת השלמים
בניין קל


  1. לשון המקרא סקל, יידה אבנים במטרה לפגוע.
  • היקוש רגם אבנים באווז הבר עד שנפל ארצה.
  • ”וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם“ (ויקרא כ', פסוק כ"ז)
  • ”וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר י"ד, פסוק י')
  • ”וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן“ (ויקרא כ, פסוק ב')
  • ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים“ (יהושוע ז', פסוק כ"ה)

גיזרון[עריכה]

המקור הוא מן התנ"ך.

  • באכדית רגאָמֻ ragāmu =לזעוק.
  • קיימות מקבילות לשורש זה בשפות שמיות נוספות - באתיופית, טגרנית, אמהרית, ובערבית: رَجَمَ במשמעות זהה או של קללה.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

רַגָּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רגם
הגייה* ragam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ם
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ רַגָּמִים; רַגַּם־, ר׳ רַגָּמֵי־
רגמים אמריקאים במלחמת עירק
  1. עברית חדשה חייל הנמנה על צוות מרגמה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירי מרגמות


רֶגֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* regem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה גל אבנים בצידי דרכים ומדבריות שנאסף 'אבן-אבן' כנראה לצורך פולחני.
    • הרגמים שבדרכי המדבר הקדומים קשורים כנראה, באמונות שהשתמרו בקרב הבדווים. לפיהן לכל מקום מלך משלו, השולט על המתרחש בו /עזרא אוריון ואבנר גורן,"דרכי הבשמים"
    • רגמים מתקופת המקרא נתגלו באזור קרית מנחם שבמערב ירושלים וביער רמות רכס שועפט שבצפון ירושלים /שמואל אחיטוב ועמיחי מזר,ספר ירושלים - תקופת המקרא,עמ' 391
  2. לשון המקרא שם פרטי לזכר.

גיזרון[עריכה]

  1. מערבית: رَجَم (רַגַ'ם) – מצבת קבר

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רוגם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רגמים

הערת שוליים[עריכה]