תופין

תּוּפִין[עריכה]

לשון המקרא פנים המאפה, מלית המאפה.
- ”עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוה.“ (ויקרא ו, פסוק יד)
עברית חדשה מין מאפה; במתכוני עוגות מקובל לסוג עוגה בחושה שכל מרכיביה נאפים באחת.
- כך מכינים בצק תופין:
- מתכון לעוגת תופין תפוחי עץ.
- אפיתי תריסר תופינים.

אכדית תַפִּנֻ, tappinnu בהוראת סוג של קמח גס, לחם עשוי חיטה ^[1]. מלשון שומרית, ואכדית עתיקה בהוראת - דג.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ומכאן לא היתה ברורה משמעות המילה. בתלמוד נדרשה "תופיני" מלשון אפיה ועל פי זה קיבלה את מובנה הנהוג כיום.

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"tappinnu" , page - 182