קטגוריה:טוח (שורש)
השורש ט־ו־ח הוא שורש הנוטה בבניינים פיעל ופועל על דרך גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית על דרך גזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים
[עריכה]| ט־ו־ח | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | טָח | טָח (ב׳ פעוּל: טוּחַ) |
יָטוּחַ | טוּחַ | לָטוּחַ |
| נִפְעַל | נִטּוֹחַ | נִטּוֹחַ | יִטּוֹחַ | הִטּוֹחַ | לְהִטּוֹחַ |
| הִפְעִיל | הֵטִיחַ | מֵטִיחַ | יָטִיחַ | הָטַח | לְהָטִיחַ |
| הֻפְעַל | הוּטַח | מוּטָח | יוּטַח | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | טִיַּח | מְטַיֵּח | יְטַיַּח | טַיַּח | לְטַיֵּחַ |
| פֻּעַל | טֻיַּח | מְטֻיָּח | יְטֻיַּח | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הערות
[עריכה]- בבניינים פיעל ופועל ניטה השורש לפי שורש שלם טי"ח, ולא לפי טו"ח.
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]