קושש
מראה
קוֹשֵׁשׁ גם קֹשֵׁשׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קושש |
שורש וגזרה | ק־שׁ־שׁ, גזרת ע"ע |
בניין | פיעל |
- לשון המקרא ליקט, אסף (זרדים, זלזלים, קש, גרגירים וכד'..)
- ”וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת“ (במדבר טו, פסוק לב)
- ”וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה“ (במדבר טו, פסוק לג)
- כשהיינו במחנה בצופים,המדריך שלח אותנו לקושש זרדים ועֳפאים שנפלו על הארץ לשם הכנת מדורה.
- עברית חדשה (לשון מזלזלת ) חיפש ואסף במצב של חוסר אמצעים. כשאין לו אפשריות רבות למצוא.
- במצבו הפוליטי העגום של השר, לא נשאר לו אלא לקושש קולות מציבור הסטודנטים.
גיזרון
[עריכה]מן המקרא. אולי מן קַשׁ.
מופיע לראשונה בספר שמות: ”וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן“ (שמות ה, פסוק יב).
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]מלים מנוגדות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- יידיש: קלייַבן
- ערבית: لَقَطَ
- צרפתית: recueillir
- רוסית: сбор