לדלג לתוכן

קושש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קוֹשֵׁשׁ גם קֹשֵׁשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קושש
שורש וגזרה ק־שׁ־שׁ, גזרת ע"ע
בניין פיעל


  1. לשון המקרא ליקט, אסף (זרדים, זלזלים, קש, גרגירים וכד'..)
    • ”וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת“ (במדבר טו, פסוק לב)
    • ”וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה“ (במדבר טו, פסוק לג)
    • כשהיינו במחנה בצופים,המדריך שלח אותנו לקושש זרדים ועֳפאים שנפלו על הארץ לשם הכנת מדורה.
  2. עברית חדשה (לשון מזלזלת ) חיפש ואסף במצב של חוסר אמצעים. כשאין לו אפשריות רבות למצוא.
    • במצבו הפוליטי העגום של השר, לא נשאר לו אלא לקושש קולות מציבור הסטודנטים.

גיזרון

[עריכה]

מן המקרא. אולי מן קַשׁ.

מופיע לראשונה בספר שמות: ”וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן“ (שמות ה, פסוק יב).

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

מלים מנוגדות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]