כנראה ממקור ארמי מופיעה במקור חוץ מקראי "אגדת אחיקר" הכתובה בשפה הסורית-ארמית וממתוארכת סמוך למאה החמישית לפנה"ס בצורה: ("עפא" - ܥܦܐ) ובהוראת :פריחה, שגשוג. מופיעה כנראה במגילת ההודיות, ובספר בן סירא בצורה: "בעפיה", בהוראת: "בין ענפיה": "וְיָשִׂים קִנּוֹ בְעָפְיָהּ, וּבַעֲנָפֶיהָ יִתְלוֹנָן. (בן סירא יד-כו') תיבת "עפי" הושאלה מארמית לספרות בית שני ולמזמור קו' מתהלים [2].