הקדיח תבשילו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִקְדִיחַ תַּבְשִׁילוֹ[עריכה]

  1. (לשון נקיה) שיצא לתרבות רעה, שמעשיו נהיו מכוערים ושמו הטוב נפגם.

מקור[עריכה]

  • הקדחת התבשיל משמעותו המילולית לשרוף את התבשיל, בהרחבה לקלקל את התבשיל מתוך רשלנות,
  • ” תנו רבנן: העובר לפני התיבה - צריך לסרב, ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח“ (בבלי, מסכת ברכותדף לד, עמוד א)
  • בספרות ההלכה נעשה שימוש רב בביטוי בטענות גירושין, יתכן שמשום כך נולד הביטוי.
  • במובנו המילולי ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, פסוק א) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ.“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ט, משנה י)

מילים נרדפות[עריכה]