צפוף
מראה
(הופנה מהדף ציפוף)
יש להוסיף לדף זה את הערך: צִפוּף.
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
צָפוּף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צפוף |
הגייה* | tsafuf |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־פ־ף |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ צְפוּפָה, ר׳ צְפוּפִים, נ"ר צְפוּפוֹת |
- (יש לשכתב פירוש זה): בעל רווחים קטנים ככל האפשר בין היחידות המרכיבות אותו.
- ”עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂו לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ – [...] עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ה)
- {{צט/שמעוני|האיילת הזו איבריה צפופין והיא מתקשה לילד
גיזרון
[עריכה]- המילה נדירה בלשון חז"ל. ומובאת בעיקר בהקשר הנ"ל.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- נגזר מן צף. צפופים - לשון צף, מרוב העם היו נדחקים איש באחיו ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן וזקוף כקורה, אף רגליו ניטלים מעל הארץ (רש"י יומא כא ע"א