נפק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נִפֵּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניפק
שורש וגזרה נ־פ־ק
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה הוציא דבר מה (מטבע, נייר ערך, דרכון, כלי, אישור וכד') כדי לספק למי שמוסמך לקבל אותו.
  2. עברית חדשה [צבא] הוציא אספקה או ציוד ממחסן על פי אישור.
  3. עברית חדשה בהשאלה (1): סיפק, מסר.

גיזרון[עריכה]

  • מן השורש נ-פ-ק שמשמעו הכללי 'יצא' (בניין פיעל 'הוציא'), שהושאל בעברית חדשה מהשורש הארמי נ-פ-ק 'יצא' (ממנו נפקנית נפקא מינה), שמקביל לשורש העברי במקרא פ־ו־ק 'יצא', ראו הפיק.
  • נפוץ בארמית במשמע 'יצא' (בניין פעל): ”אַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל“ (דניאל ב, פסוק יד) = "אריוך, רב הטבחים של המלך, שיצא כדי לקטול את חכמי בבל".

מילים נרדפות[עריכה]

תרגומים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • כרגיל האות "נ" נעלמת בציווי, כמו בפסוק בארמית: ”וְאָמַר [...] פֻּקוּ וֶאֱתוֹ“ (דניאל ג, פסוק כו) = "ואמר [...] צְאוּ ובּוֹאוּ": לא קשור אל השורש פ-ו-ק (פיק) 'התנודד, רעד, זעזע'.

ראו גם[עריכה]