[ארמית] מילולית מַכָּה[דרוש מקור] של אש (ראה פּוּלְס[דרושה הבהרה] ) שם הוא בעיקר עונש שמימי שמוענשים בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם, ולא אנשים חיים. נראה שזהו שם מושאל, שהועבר מטקסי-קללה קבליים אמיתיים אל טקס זה.
רש"י במסכת יומא (עז, א) מפרש שמדובר במקל, ולעומת זאת במסכת בבא מציעא (מז, א) הוא מפרש שמדובר בניצוץ, שהוא עגול כמטבע. על פי המילון התלמודי של ברוך קרוא, המילה הארמית פּוּלְסָא היא מכה בדומה לפולס (pulsus, בלטינית) שמשמעותו פעימה, מתקף, ועל פי זה פּוּלְסָא (או פּוּלְסֵי) דְנוּרָא היא מכת אש.
ערך בוויקיפדיה: פולסא דנורא