מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- קָשַׁר אֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם לְאָדָם אוֹ אֶת רַגְלֵי הַחַיָּה (בִּמְיֻחָד לְמַעַן זֶבַח).
- הפועל ידוע ומשומש בעברית בייחוד בהקשר של סיפור עקדת יצחק במקרא.
| השורש עקד |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | הקרסוליים, או קשירה בקרסוליים |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ע־ק־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
| ע־ק־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָקַד |
עוֹקֵד, עָקוּד |
יַעֲקֹד |
עֲקֹד |
לַעֲקֹד |
| נִפְעַל |
נֶעְקַד |
נֶעְקָד |
יֵעָקֵד |
הֵעָקֵד |
להֵעָקֵד |
| הִפְעִיל |
הֶעֱקִיד |
מַעֲקִיד |
יַעֲקִיד |
הַעֲקֵד |
לְהַעֲקִיד |
| הֻפְעַל |
הָעֳקַד |
מָעֳקַד |
יָעֳקַד |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
עִקֵּד |
מְעַקֵּד |
יְעַקֵּד |
עַקֵּד |
לְעַקֵּד |
| פֻּעַל |
-אין- |
מְעֻקָּד |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְעַקֵּד |
מִתְעַקֵּד |
יִתְעַקֵּד |
הִתְעַקֵּד |
לְהִתְעַקֵּד |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עקד |
| הגייה* | eked |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲקָדִים; עֵקֶד־, ר'עֶקְדֵי־ |
- לשון המקרא הִתְקַבְּצוּת, הִתְקַהֲלוּת.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר מלכים, האם הכוונה היא למלכים א או מלכים ב?. ”וַיָּקָם, וַיָּבֹא, וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן-הוּא בֵּית-עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ“ (מלכים ב, פסוק י)
- במקרא בא רק פעמיים במופע סמיכות עם "בית".
אמנם למילה זו שורש זהה לפועל "עקד" שעניינו כבילת ידיים ורגליים, אך אין קשר בין השניים.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עקוד |
| הגייה* | akod |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ק־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטֹל |
| נטיות | ר׳ עֲקֻדִּים; נ׳ עֲקֻדָּה, נ"ר עֲקֻדּוֹת |
- בַּעַל-חַיִּים אֲשֶׁר צִבְעֵי-קַרְסֻלָּיו אֲחֵרִים מִן אֵלֶּה שֶׁל שְׁאַר גּוּפוֹ, וְכָךְ נִרְאֶה הוּא כְּמוֹ עֲקָדוּהוּ בְּרַגְלָיו.
- ”וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל-הַמַּקְלוֹת; וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים“ (בראשית ל, פסוק לט)
- ”וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים“ (בראשית לא, פסוק י)
| השורש עקד |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | הקרסוליים, או קשירה בקרסוליים |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ע־ק־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
| ע־ק־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָקַד |
עוֹקֵד, עָקוּד |
יַעֲקֹד |
עֲקֹד |
לַעֲקֹד |
| נִפְעַל |
נֶעְקַד |
נֶעְקָד |
יֵעָקֵד |
הֵעָקֵד |
להֵעָקֵד |
| הִפְעִיל |
הֶעֱקִיד |
מַעֲקִיד |
יַעֲקִיד |
הַעֲקֵד |
לְהַעֲקִיד |
| הֻפְעַל |
הָעֳקַד |
מָעֳקַד |
יָעֳקַד |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
עִקֵּד |
מְעַקֵּד |
יְעַקֵּד |
עַקֵּד |
לְעַקֵּד |
| פֻּעַל |
-אין- |
מְעֻקָּד |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְעַקֵּד |
מִתְעַקֵּד |
יִתְעַקֵּד |
הִתְעַקֵּד |
לְהִתְעַקֵּד |
|
|