מקור המילה אינו ודאי. ככל הנראה, לפי דעתו של זאב בן־חיים מדובר בהלחם וכיווץ הצירוף ״עד כשהוא״. דעתו מבוססת על הצירוף ״עד כדו״ הארמי המקביל (בו ״כדו״ הינה תצורה מכווצת של ״כדהוא״ - המקביל הארמי ל״כשהוא״ העברי). בצירוף ״עד כשהוא״ צרור עיצורים לא נוח להגייה. לכן, עם הזמן, הדל״ת נבלעה, הה״א נפלה והתנועות התקצרו - וכך קיבלנו התיבה ״עַכְשָׁו״.
