מקור המילה אינו ודאי. ככל הנראה, לפי דעתו של זאב בן־חיים מדובר בהלחם וכיווץ הצירוף ״עדכשהוא״. דעתו מבוססת על הצירוף ”עַד כְּדוֹ“ (יונתן על בראשית ב – פסוק ה)[1]. הארמי המקביל (בו ״כדו״ הינה תצורה מכווצת של ״כדהוא״ - המקביל הארמי ל״כשהוא״ העברי). בצירוף ״עד כשהוא״ צרור עיצורים לא נוח להגייה. לכן, עם הזמן, הדל״ת נבלעה, הה״א נפלה והתנועות התקצרו - וכך קיבלנו התיבה ״עַכְשָׁו״.
, מאת שמרית אור)