”כנראה, גם יד המלמד שלי היתה באמצע! והראיה, כי תיכף-ומיד הודיעו לו את הפסק, ובאותו השבוע, בערב שבת, כשבא אלינו השוחט, אך דרכה רגלו על המפתן, וזה רץ לקראתו בחימה שפוכה: – עוכר ישראל, מומר להכעיס!... – ותפשו בערפו והשליכו לחוץ...“ (טוב, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
”מה עשה שלום, הנער השובב, זה שעתיד להיות הסופר שלום-עליכם? הוא הקשיב למענה-הלשון שלה, ובלילות לאור הנר, באין איש רואה, ערך רשימה מכל הקללות והחרפות והגידופים לפי סדר האלף-בית, אין אות חסרה. מקוצר-המקום אעתיק רק אות ע' לדוגמה: "ע. – עבודה זרה, עביט של שופכין, עגמת-נפש, עוּבּר במעי אמוֹ, עיוור-עיניים, עוכר ישראל, עולל ויונק, עורף-כלבים, עטרת-תפארת, עיט על הפגרים, עכבר, עפר ואפר, עציץ נקוב, עצל, עצם בגרוני, עקיצת עקרב, עיקש ופתלתוֹל, ערל-שפתיים, עירום ועריה, עשן לעיניים".“ (י"ד ברקוביץ, יוצר שלום-עליכם העברי, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
