לדלג לתוכן

סלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בהפועל המקרא סֻלָּה לֹא יְסֻלָה בַּפָּז; ראו כתיב חילופי הנהוג יותר סֻלָּא.

סֶלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סלה
הגייה* sela
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ס־ל־ל [סמ׳ 1]
דרך תצורה משקל קֶטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) נצח,לעולם ועד
    • ”רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי; אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.“ (תהלים ג, פסוק ג)
    • ”אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.“ (חבקוק ג, פסוק ג)
    • "אַתָּה קָדוֹש וְשִׁמְךָ קָדוֹש וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה." (תפילת העמידה)
  2. (משמעות משוערת) אכן, כן הוא, ככה, אמת הדבר.[סמ׳ 2]

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית שמשמעותה העברית-מקורית עמומה. חז"ל פירשו נצח ,עולם ועד .
  • המילה מופיעה 74 פעמים במקרא, 71 מתוכן בספר הזמירות תהלים (ושלוש בחבקוק) על פי המסורת במקומות מסוימים יש דגש בסמ"ך .יש שפרשו סלה עפ"י השם "סֹלּוּ" כקרוב עפ"י ההקשר אל השורשים: ש-י-ר, ז-מ-ר ”שִׁירוּ, לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ: סֹלּוּ, לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת“ (תהלים סח, פסוק ה) בתרגום השבעים ניתן להבין שמדובר בסמן הפסק עבור המקהלה המזמרת ממזמורי-הדת. רד"ק, בהשראת "השבעים", בספר השורשים שלו קובע כי לדעתו מדובר בטכניקה מוסיקלית המשתמשת במילה "סלה" לצרכי ניגון ושאפשרה לחזן/זמר "לסלסלה לצלילי המוסיקה". הממשיכים ברוח "הפירוש המוסיקלי" פירשו 'סלה' כראשי-תיבות: סימן לשנות (את) הקול.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סלה (מונח מקראי)

סימוכין[עריכה]

סִִלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סילה
שורש וגזרה ס־ל־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) שבר ריסק או העביר מן המקום.
    • סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה“ (איכה א, פסוק טו)
    • סָלִיתָ, כָּל-שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ: כִּי-שֶׁקֶר, תַּרְמִיתָם“ (תהלים קיח, פסוק קיט)
  2. לשון ימי הביניים רוצץ,שִׁיבֵּר או סילק.
    • "סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש ס־ל־ה או ס־ל־ל
  • (2) בספר יוסיפון מתקופת ימה"ב מופיעה צורת פֻּעַל סֻלָּה בהוראת הֶרג,ורצח: "...וסולו ביום ההוא מן היהודים שלושים אלף ארצה כולם גיבורים"... דוד פלוסר / ספר יוסיפון, עמ' 130.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פסיקתא: סילק
  • רש"י: רמס ורָפש לשון "סולו סולו המסילה
  • אבן עזרא:מגזרת מסלה וכן גת דרך ה' מגזרת דרך רק סלה שרש אחר היה

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: crush‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]