סלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png לערך העוסק בהפועל המקרא סֻלָּה לֹא יְסֻלָה בַּפָּז; ראו כתיב חילופי הנהוג יותר סֻלָּא.

סֶלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סלה
הגייה* sela
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ס־ל־ל [סמ׳ 1]
דרך תצורה
נטיות
  1. נצח,לעולם ועד
    • ”רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי: אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה (תהלים ג, פסוק ג)
    • ”אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ“ (חבקוק ג, פסוק ג)
    • "אַתָּה קָדוֹש וְשִׁמְךָ קָדוֹש וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (מתוך תפילת העמידה) [סמ׳ 2].
  2. אכן, כן הוא, ככה, אמת הדבר.[סמ׳ 3]

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית שמשמעותה העברית-מקורית עמומה . חז"ל פירשו נצח ,עולם ועד .
  • המילה מופיעה 74 פעמים במקרא, 71 מתוכן בספר הזמירות תהלים (ו3 בחבקוק) על פי המסורת במקומות מסוימים יש דגש בסמ"ך . בתרגום השבעים ניתן להבין שמדובר בסמן הפסק עבור המקהלה המזמרת ממזמורי-הדת. בהשראת "השבעים" רד"ק, בספר השורשים שלו קובע כי לדעתו מדובר בטכניקה מוסיקלית המשתמשת במילה "סלה" לצרכי ניגון ושאפשרה לחזן/זמר "לסלסלה לצלילי המוסיקה". הממשיכים ברוח "הפירוש המוסיקלי" פירשו ע"פ ראשי-תיבות סימן לשנות (את) הקול.
  • סורית-ארמית שורש ס-ל-א ܨ-ܠ-ܐ‎ יוצר מילים הקשורות בכיפוף או כריעת ברך, לדוגמא - סלותא ܨܠܘܬܐ היא תפילה, מקדש , קודש . בדת הנצרות, "סלותא" היא פיוס , קבלת שה-תועה חזרה אל הקהילה.
  • בלשון ערבית מבודדת צופר (צַפַאִיתית) סֲלֵה śalle מעין "יהי רצון" [1]. בערבית סלֲאְהְ صلاة בהוראת- ברכה, לברך, להתפלל.

תרגום השבעים גרסו שמדובר בסמן הפסק למקהלה המזמרת ממזמורי-הדת. בהשראת "השבעים" רד"ק, בספר השורשים שלו קובע כי לדעתו מדובר בטכניקה מוסיקלית המשתמשת במילה "סלה" לצרכי ניגון ושאפשרה לחזן/זמר "לסלסל אל תוך המוסיקה". הממשיכים ברוח "הפירוש המוסיקלי" פירשו ע"פ ראשי-תיבות סימן לשנות (את) הקול.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סלה (מונח מקראי)

סימוכין[עריכה]

סִִלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) שבר ריסק או העביר מן המקום.
    • סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה“ (איכה א, פסוק טו)
  2. לשון ימי הביניים רוצץ,שִׁיבֵּר או סילק.
    • "סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש ס־ל־ה או ס־ל־ל

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • פסיקתא: סילק
  • רש"י: רמס ורָפש לשון "סולו סולו המסילה
  • אבן עזרא:מגזרת מסלה וכן גת דרך ה' מגזרת דרך רק סלה שרש אחר היה

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: crush‏‏‏‏

סמוכין[עריכה]

  1. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'375