סלא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סֻלָּא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סולא
שורש וגזרה ס־ל־א, גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ערך,אמד
    • ”בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר“ (איכה ד, פסוק ב)

גיזרון[עריכה]

  • תיבת "סלא" מצויה גם במקורות אכדיים חוץ מקראים, בצורת: סִלַא, סילַתַא - sila₃-ta בהוראת יחידת נפח אכדית.
  • פועל זה, כאשר שורשו הוא סל"א, מופיע פעם אחת בלבד בתנ"ך, בהקשר של הניב הידוע "לא יסולא בפז" הנפוץ גם בעברית חדשה.
  • השורש המקראי ס-ל-א מגזרת נל"א נוטה לעתים גם בגזרת נל"י/ה וגם אז תמיד יבוא בהקשר דומה לניב המקורי (כֶתֶם אופיר (זהב אופיר) - מין זהב יקר הבא מאופיר (ארץ הנזכרת במקרא). זהב אופיר הוא החזק שבזהב) ”לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר,בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר“ (איוב כח, פסוק טז) ”בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה (איוב כח, פסוק יט) - בכל הקשר מקראי כשהשורש הוא עם ה', יבוא פועל זה תמיד בשלילה:"לֹא".
  • השוו, 'סִלָּא' הוא שם הישוב המקראי במורד הר הזיתים סמוך לירושלים המאוזכר במקרא - ”וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא (מלכים ב׳ יב, פסוק כא)

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: value‏‏‏‏

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש סלא

השורש ס־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הִסְלִיא מַסְלִיא יַסְלִיא הַסְלֵא לְהַסְלִיא
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל סִלָּא מְסַלֵּא יְסַלֵּא סַלֵּא לְסַלֵּא
פֻּעַל סֻלָּא מְסֻלָּא יְסֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה[עריכה]