סימפוניה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִימְפוֹנְיָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סימפוניה
הגייה* simfonya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ סִימְפוֹנְיוֹת; סִימְפוֹנְיַת־
  1. יצירה שקיבלה עיבוד מותאם לתזמורת, המורכבת לרוב מארבעה פרקים.
    • "את משגעת פה את כל הנוער, / את יפה בכל התסרוקות, / כשאת עוברת בעקב גבוה / את שווה סימפוניה של שריקות " (אהבת פועלי הבניין, מאת נעמי שמר)
    • האזנתי בנגן לסמפוניה המרהיבה.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: συμφωνία (sumphōnía; הלחם של המילים sún) σύν) – יחד, וכן phōnḗ) φωνή) – קול.
  1. המילה מופיעה בארמית של לשון המקרא תחת רשימה של כלי נגינה: ”...קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא...“ (דניאל ג, פסוק טו)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  1. בתפסירו של רס"ג "אלשבעין" (915 לסה"נ ואילך) מפורש - "סוּמְפֹּנְיָה" חליל שנופחים בו והוא משמיע קול שריקה, מוסיף רסג וכותב - שחז"ל מכנים את קני הריאות בהכנס אוויר בם עד כדי שריקה - בשם "סמפונות"[1].

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סימפוניה

סמוכין[עריכה]

  1. אילן אלדר - "קטע קצר מתוך פתרון שבעים מילים בודדות" , לשוננו: "כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה" (אדר ב התשנ"ד-התשנ"ה), pp. 215-234