בעט

אין לבלבל ערך זה עם הערך בעת.

ערך זה עוסק בפועל. לערך העוסק בתחילית בְּעֶט־; ראו בעטיו.

בָּעַט[עריכה]

הכה ברגלו (והעיף)
- ”שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד, נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה ה)
- ”הָיָה בְכוֹר רוֹדְפוֹ, וּבְעָטוֹ וְעָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה יִשְׁחוֹט עָלָיו.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ה, משנה ד)
- הנערים הפוחזים הפילוהו לקרקע ובעטו בו ללא רחם.
בהשאלה: דחה מאס בדבר והרחיקו בשאט נפש
- ”וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.“ (דברים לב, פסוק טו)
- ”לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן וַתְּכַבֵּד אֶת-בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי...“ (שמואל א׳ ב, פסוק כט)
דרך בכח רגליו (על תבואה להפיק תוצרת)
- כונסין לו את גורנו, ובועטין לו גיתו, וגפין לו חביותיו שמחות

המילה מופיעה פעמיים בלשון המקרא במובן שכנראה הוא המושאל.
מצב מערכת החינוך שפעלה בסמוך לתקופתו של ישו הנער, מתואר בתקנתו של יהושע בן גמלא, בתלמוד בבלי: ”שהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן שש-עשרה וכבן שבע-עשרה, ומי שהיה רבו כועס עליו, מבעיט בו ויצא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כא, עמוד א), מכאן למדו חכמים שעדיף להתחיל ללמד כבר מן הגיל הפאסיבי: 6-7 שנים ^[1]

ערך בוויקיפדיה: בעיטה

הכה בכח רגלו
- ”הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁבְּרָה אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה א)
לשון חז"ל בהשאלה דחה את המוסר שניתן לו
- ארבעה בנים למלך אחד לוקה ושותק, ואחד לוקה ומבעט, ואחד לוקה ומתחנן, ואחד לוקה ואומר לאביו הלקיני שמחות פ"ח יא

לשון חז"ל