מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נקרה |
| הגייה* | nikra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ק־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | נִקְרַת־; ר׳ נְקָרוֹת, נִקְרוֹת־ |
- פתח בצוק.
- ”וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד-עָבְרִי.“ (שמות לג, פסוק כב)
- ”לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק כא)
- "אָבוֹא בַּמִּנְהָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת / וּבְנִקְרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר" (שבחי מעוז, מאת נעמי שמר)
 ערך בוויקיפדיה: נקרה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקרות |
- פגש בדרכו במזל, ולא מתוך כוונה.
- ”...יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.“ (שמות ג, פסוק יח)[1]
- ”וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֶה יהוה לִקְרָאתִי [...] וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי. וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם...“ (במדבר כג, פסוקים ג–ד)
- ”וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל-חֲנִיתוֹ וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ.“ (שמואל ב׳ א, פסוק ו)
- תוך כדי הליכתם בשמורה נקרו המטיילים בלהקת צבאים.
- ↑ במקבילה (שמות ה, ג) מופיע "נקרא עלינו" באל"ף, ונחלקו המפרשים האם שניהם מלשון קריאה או היקרות, ראה שד"ל בשני המקומות.
יש להוסיף לדף זה את הערך: נֻקְרָה.
ערך בוויקיפדיה: נקרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקרות