מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מִסְנֶנֶת (גם: מְסַנֶּנֶת)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מסננת
|
הגייה* |
misnenet, mesanenet
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ס־נ־ן
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטֶלֶת, משקל מְקַטֶּלֶת
|
נטיות |
ר׳ מִסְנָנוֹת או מְסַנְּנוֹת; מִסְנֶנֶת־ או מְסַנֵּנֵת־, ר׳ מִסְנְנוֹת־ או מְסַנְּנוֹת־
|
מסננת
- כלי בעל רשת חורים המשמש לניפוי ומיון, בדרך כלל להפרדה של מוצק מנוזל או של מוצקים קטנים ממוצקים גדולים. שימושה העיקרי של המסננת הוא בבישול.
- ”מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יד, משנה ח)
- הטבח העביר את האורז במסננת לסינון הפסולת.
|
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסננות |
השורש סנן
|
השורש ס־נ־ן הוא שורש מגזרת שלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
ס־נ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִנֵּן
|
מְסַנֵּן
|
יְסַנֵּן
|
סַנֵּן
|
לְסַנֵּן
|
פֻּעַל
|
סֻנַּן
|
מְסֻנָּן
|
יְסֻנַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּנֵּן
|
מִסְתַּנֵּן
|
יִסְתַּנֵּן
|
הִסְתַּנֵּן
|
לְהִסְתַּנֵּן
|
| |
|