מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מִסְנֶנֶת (גם: מְסַנֶּנֶת)
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מסננת |
הגייה* | misnenet, mesanenet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־נ־ן |
דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת, משקל מְקַטֶּלֶת |
נטיות | ר׳ מִסְנָנוֹת או מְסַנְּנוֹת; מִסְנֶנֶת־ או מְסַנֵּנֵת־, ר׳ מִסְנְנוֹת־ או מְסַנְּנוֹת־ |
מסננת
- כלי בעל רשת חורים המשמש לניפוי ומיון, בדרך כלל להפרדה של מוצק מנוזל או של מוצקים קטנים ממוצקים גדולים. שימושה העיקרי של המסננת הוא בבישול.
- ”מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יד, משנה ח)
- הטבח העביר את האורז במסננת לסינון הפסולת.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסננות |
השורש סנן |
השורש ס־נ־ן הוא שורש מגזרת שלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | לשון חז"ל |
ס־נ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
סִנֵּן |
מְסַנֵּן |
יְסַנֵּן |
סַנֵּן |
לְסַנֵּן |
פֻּעַל |
סֻנַּן |
מְסֻנָּן |
יְסֻנַּן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִסְתַּנֵּן |
מִסְתַּנֵּן |
יִסְתַּנֵּן |
הִסְתַּנֵּן |
לְהִסְתַּנֵּן |
|
|