מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מִסְנֶנֶת (גם: מְסַנֶּנֶת)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מסננת |
| הגייה* | misnenet, mesanenet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת, משקל מְקַטֶּלֶת |
| נטיות | ר׳ מִסְנָנוֹת או מְסַנְּנוֹת; מִסְנֶנֶת־ או מְסַנֵּנֵת־, ר׳ מִסְנְנוֹת־ או מְסַנְּנוֹת־ |
מסננת
- כלי בעל רשת חורים המשמש לניפוי ומיון, בדרך כלל להפרדה של מוצק מנוזל או של מוצקים קטנים ממוצקים גדולים. שימושה העיקרי של המסננת הוא בבישול.
- ”מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יד, משנה ח)
- הטבח העביר את האורז במסננת לסינון הפסולת.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסננות |
| השורש סנן |
|
השורש ס־נ־ן הוא שורש מגזרת שלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | לשון חז"ל |
| ס־נ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
סִנֵּן |
מְסַנֵּן |
יְסַנֵּן |
סַנֵּן |
לְסַנֵּן |
| פֻּעַל |
סֻנַּן |
מְסֻנָּן |
יְסֻנַּן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִסְתַּנֵּן |
מִסְתַּנֵּן |
יִסְתַּנֵּן |
הִסְתַּנֵּן |
לְהִסְתַּנֵּן |
|
|