משתמש:Ovedc/טיוטה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

ראשן[עריכה]

רׂאשָׁן (שם ז') צאצא הצפרדע והקרפדה בשלב שלאחר הבקיעה לפני שהוא מתפתח ליצור בוגר. הראשן חי במים בלבד וצורתו הידרודינאמית. הילדים אספו ראשנים בשלולית והכניסו אותם לשקית ניילון עם מים רׂאשָׁנִים, רׂאשַׁן־ ר.א.ש ראש1

רׂאשָׁן (עברית חדשה) [ש"ע,ז' - רׂאשַׁן־ , רׂאשָׁנִים, רׂאשָׁנֵי־ רׂאשָׁנׂו] <ראש> דוחיי, כגון צפרדע או קרפדה, בגלגולן הראשון

בעיקר ראש...

tadpole


בעל חיים שבוקע מביצה שהטילה נקבת דו-חי (כגון: צפרדע, קרפדה, טריטון, סלמנדרה וכד') ונמצא בגלגולו הראשון כשישה שבועות עד שהוא מתפתח לדו-חי בוגר בתהליך של מטמורפוזה.

  • הראשן מסוגל לחיות במים בלבד ונושם בעזרת זימיו.
  • גלגול של ראשן אצל צפרדע ענקית נמשך עד כשלוש שנים.

ר.א.ש [רֹאשָׁן, רֹאשָׁנִים] tadpole, polliwog

tadpole, polliwog


השלב הראשוני של הצפרדע, כשהוא בוקע מהביצה וחי במים, בעל זימים וזנב ארוך.

ראשן הוא בעל חיים הבוקע מביצה אשר הטילה נקבת דו-חיים כגון צפרדע, סלמנדרה או טריטון. מתוך ויקיפדיה

מין - זכר 2.נטיות - רֹאשָׁנִית, רֹאשָׁנִים, רֹאשָׁנִיּוֹת, רֹאשַׁן-, רֹאשָׁנֵי- 3.שייכות - רֹאֲשָׁנִיתוֹ, רֹאֲשָׁנִיתָה, רֹאֲשָׁנִיתִי, רֹאֲשָׁנִיתֵנוּ, רֹאֲשָׁנִיתְךָ, רֹאֲשָׁנִיתֵךְ, רֹאֲשָׁנִיתְכֶם, רֹאֲשָׁנִיתְכֶן, רֹאֲשָׁנִיתָם, רֹאֲשָׁנִיתָן, רֹאֲשָׁנָיו, רֹאֲשָׁנֶיהָ, רֹאֲשָׁנַי, רֹאֲשָׁנֵינוּ, רֹאֲשָׁנֶיךָ, רֹאֲשָׁנַיִךְ, רֹאֲשָׁנֵיכֶם, רֹאֲשָׁנֵיכֶן, רֹאֲשָׁנֵיהֶם, רֹאֲשָׁנֵיהֶן 4.אותיות שימוש - שֶׁשֶׁרֹאשָׁן, הָהָרֹאשָׁן, מִמֵּרֹאשָׁן, בְּרֹאשָׁן, לְרֹאשָׁן, כְּרֹאשָׁן

(ז') גלגול ראשון של צפרדע, גלגול הדו-חי


שרב[עריכה]

שָׁרָב (שם ז) מזג אוויר חם ויבש המלווה באבק וברוח מזרחית חמה שְׁרָבִים שְׁרָבִ־ שְׁרָבֵי ש.ר.ב שְׁרָבִי מחזה שרב (שם ז) כינוי מיושן למראות תעתועים מסוג מיראז' או פאטה מורגנה

שָׁרָב [ש"ע, ז': שְׁרָבִ־ , שְׁרָבִים , שְׁרָבֵי־ , שְׁרָבׂו <שרב> 1. (תלמוד ומדרשים) - מזג אוויר חם ויבש, להט רב 2. (תלמוד ומדרשים) - חזון התעתועים הנראה במדבר (בלועזית: פטה־מורגנה)


burning heat, (currently) khamsin, heatwave fata morgana, mirage


mirage, hot wind

heat, hot and dry weather, broiler


מזג אויר חם ויבש; חמסין. לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם. (ישעיהו, פרק מט, פסוק י) וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. (ישעיהו, פרק לה, פסוק ז)

שָׁרָב הוא תופעה אקלימית של גלי חום, אשר מופיעים בארץ ישראל ובארצות דרום הים התיכון בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו. מתוך ויקיפדיה

חַמְסִין


מין - זכר 2.משקל - קָטָל 3.נטיות - שְׁרָבִים, שְׁרַב-, שְׁרָבֵי- 4.שייכות - שָׁרָבוֹ, שְׁרָבָה, שְׁרָבִי, שְׁרָבֵנוּ, שָׁרַבְךָ, שְׁרָבֵךְ, שְׁרַבְכֶם, שְׁרַבְכֶן, שְׁרָבָם, שְׁרָבָן, שְׁרָבָיו, שְׁרָבֵיהָ, שְׁרָבַי, שְׁרָבֵינוּ, שְׁרָבֶיךָ, שְׁרָבַיִךְ, שְׁרָבֵיכֶם, שְׁרָבֵיכֶן, שְׁרָבֵיהֶם, שְׁרָבֵיהֶן 5.אותיות שימוש - וְשָׁרָב, שֶׁשָּׁרָב, הַשָּׁרָב, מִשָּׁרָב, בְּשָׁרָב, לְשָׁרָב, כְּשָׁרָב


שרב (ז') חמסין, יובש, חום, מזג אוויר חם ויבש, רוח קדים, להט, ימי קיץ, קיץ, קדים


heat wave


שה[עריכה]

שֶׂה (שם ז') (צורת הנקבה: שֶׂיָה) טלה, כבש צעיר (מתואר לעיתים קרובות כיצור תמים, טהור וחלש, המועלה קורבן על לא עוול בכפו) שֶׂיִים שֵׂה־ שְׂיֵי שה (כבש) תמים (שם ז') a lamb without blemish, very innocent, naive כינוי לאדם תמים, הגון וישר (בדרך כלל רק למראית עין). על תעמיד פנים של שה תמים – ברור לי שאתה יודע מי עשה את זה אין מה לרחם עליו – הוא לא כזה שה תמים כמו שאתה חושב

שֶׂה [ש"ע, זו"נ: שֵׂה־ (נ' גם שֵׂיה, בריבוי: ז': שֶׂיִים שְׂיֵי־ נ': שְׂיות) 1. (תנ"ך) ולד של הצאן, ולד הכבשה או העז 2. (עברית חדשה) כינוי לתמים, חלש וכד'

כשה אובד - משל לתועה ואובד דרך כַּשֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל (ישעיה נג", ז) - משל לאדם מדוכא ומעונה שלא יכול להתנגד למעניו as a lamb that is led to the slaughter שֶׂה כְּבָשִׂים וְשֶׂה עִזִּים (דברים יד, ד) sheep and goat שֶׂה פְּזוּרָה יִשׂרָאֵל (ירמיה נ, יז) Israel is a scattered sheep

ש"ה 1. שֵֹם הַמְפׂרָשׁ the Ineffable Name 2. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת Song of Degrees 3. שִׁיר הַיִּחוּד the Hymn of Unity


(young) sheep, lamb smal cattle flock



1. וָלָד של הצֹאן, צאצא של הכִּבשׂה או העֵז; כבש או עז (צעיר או מבוגר); כינוי כללי לאחד מן הצאן (על פי המקרא). 2. כּינוּי לתמים, לחַלָש-אופי וכד'; כינוי למי שמוּבל על ידי אחרים באופן חסר הבחנה או עיוור. [שֵׂה-; נ גם שֵׂיה; בריבוי: ז: שֵׂיִים, שֵׂיֵי-, נ: שֵׂיות] [שֶׂה] sheep, lamb


בן כבשים, טלה.

עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. (שמות, פרק כב, פסוק ח) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. (שמות, פרק לד, פסוק כ) וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. (ויקרא, פרק יב, פסוק ח) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. (שמות, פרק יב, פסוק ג) כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה. (שמות, פרק כא, פסוק לז) נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו. (ישעיהו, פרק נג, פסוק ז) לֹא תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם כֹּל דָּבָר רָע, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא. (דברים, פרק יז, פסוק א) לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. (ישעיהו, פרק מג, פסוק כג) וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט, נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה. (ויקרא, פרק כב, פסוק כג) וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה. (יחזקאל, פרק לד, פסוק כב) אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים, וְהָיָה שְׂכָרִי. (בראשית, פרק ל, פסוק לב) שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם, מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. (שמות, פרק יב, פסוק ה) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. (דברים, פרק יד, פסוק ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה. (שמות, פרק יב, פסוק ד) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ, הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. (ירמיהו, פרק נ, פסוק יז) זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. (דברים, פרק יד, פסוק ד) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. (בראשית, פרק כב, פסוק ז) עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר. (שמואל א, פרק טו, פסוק ג)


שה (ז') טלה, כבש, רחל, חלק מהמקנה, יחידת צאן, הוולד בכבשים ובעזים, כבש צעיר lamb, sheep


lamb ; (biblical) lamb, kid


עצלן[עריכה]

עַצְלָן (תואר) שאינו אוהב לעבוד ולהתאמץ, שעובד לאט ובאי־חשק. ההיפך של "חרוץ". בבית הספר היסודי הוא היה תלמיד עצלן, והציונים שלו היו גרועים. עַצְלָנִית עַצְלָנִים עַצְלָנִיוֹת עַצְלַן־ ע.צ.ל עַצֵל

lazy, lazy-bones, slothful, sluggard

עַצְלָן (שם ז) יונק דמוי קוף שוכן עצים וכבד תנועה. לעצלן טפרים דמויי קרסים שבהם הוא נתלה בענף מבלי להתאמץ. ניזון מעלים ומפירות. עַצְלָנִים עַצְלַן־ ־נֵי־ sloth (animal)


עַצְלָן (תלמוד ומדרשים) ת': עַצְלָנִית עַצְלָנִים עַצְלָנִיוֹת <עצל> מי שנוטה להתבטל ולהתעצל

עַצְלָן (עברית חדשה) [ש"ע:ז עַצְלַן־ עַצְלָנִים עַצְלַנֵי־ <עצל> יונק בדרום אמריקה שוכן עצים הנתלה בדרך כלל על ענף כשגבו כלפי מטה Bradypodidea


תואר [עַצְלָן, עַצְלָנִית, עַצְלָנִים, עַצְלָנִיּוֹת] מילה עַצְלָן כתיב מלא עצלן ניתוח זכר inert, indolent


שם עצם ע.צ.ל [עַצְלָן, עַצְלָנִית, עַצְלָנִים, עַצְלָנִיּוֹת] idler, lazy-bones, lazybones, sluggard


שם עצם, זכר ע.צ.ל [עַצְלָן, עַצְלָנִים] sloth


עַצְלָן - זכר אדם שאין לו כוח או חשק לבצע פעילות, לא חרוץ; בטלן. עצלן קרקע עצלני קרקע הם קבוצה מגוונת של עצלנאים, שנכחדו, בעל-סדרת הדלשינאים, במחלקת היונקים. מתוך ויקיפדיה



התקבלה קבוצת נרדפים אחת. לעצלן עַצְלָן אוֹכֵל חִינָם, בָּטֵל, בַּטְלָן, הוֹלֵךְ בָּטֵל, חֲסֵר מעשׂ, יוֹשֵׁב בָּטֵל, יוֹשֵׁב קרנות, נַצְנְצָן, עָצֵל, פַּדְלָאָה הפכים - דַּגְרָן, חָרוּץ, חָרְשָׁן, מַשְׁקִיעָן, שַׁקְדָן


אדם שאין לו כוח או חשק לבצע פעילות, לא חרוץ; בטלן. מילים נרדפות של עצלן אוֹכֵל חִינָם, בָּטֵל, בַּטְלָן, הוֹלֵךְ בָּטֵל, חֲסֵר מעשׂ, יוֹשֵׁב בָּטֵל, יוֹשֵׁב קרנות, נַצְנְצָן, עָצֵל, פַּדְלָאָה הפכים - דַּגְרָן, חָרוּץ, חָרְשָׁן, מַשְׁקִיעָן, שַׁקְדָן דקדוק ותחביר של עצלן 1.מין - זכר 2.נטיות - עַצְלָנִית, עַצְלָנִים, עַצְלָנִיּוֹת, עַצְלַן-, עַצְלָנֵי- 3.שייכות - עַצְלָנִיתוֹ, עַצְלָנִיתָה, עַצְלָנִיתִי, עַצְלָנִיתֵנוּ, עַצְלָנִיתְךָ, עַצְלָנִיתֵךְ, עַצְלָנִיתְכֶם, עַצְלָנִיתְכֶן, עַצְלָנִיתָם, עַצְלָנִיתָן, עַצְלָנָיו, עַצְלָנֵיהָ, עַצְלָנַי, עַצְלָנֵינוּ, עַצְלָנֶיךָ, עַצְלָנַיִךְ, עַצְלָנֵיכֶם, עַצְלָנֵיכֶן, עַצְלָנֵיהֶם, עַצְלָנֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וְעַצְלָן, שֶׁעַצְלָן, הָעַצְלָן, מְעַצְלָן, בְּעַצְלָן, לְעַצְלָן, כְּעַצְלָן


עצלן adj./n. lazy, idle, sloth, idler, sluggard, lazybones, indolent, slacker, goldbrick, goldbricker, easygoing

עצלן (ת'/ש"ע) עצל, בטל, בטלן, הולך בטל, עייף, נרפה, רפוי, מרושל, איטי


חוץ[עריכה]

חוּץ (ש"ע ז חוּץ־ חוּצות חוּצות־ חוּצו ) <חוץ>

1. (תנך) שפתוח לסביבה, שאינו בתוך הבית 2. (תנך) חצר, רחוב, שוק 3. (עברית חדשה) ארץ אחרת (קיצור של חוץ לארץ), כגון בביטויים: חדשות חוץ, מטבע חוץ, תוצרת חוץ 4. (עברית חדשה) (במשחקי כדור) מצב שבו הכדור יצא מהגבול המסומן במגרש

חוּץ מ־ - בלי לכלול החוּצה - אל מקום שאינו בתוך הבית יַלדֵי חוּץ - ילדים שנשלחו להתחנך באחד הקיבוצים תמורת תשלום כּלַפֵּי חוּץ - 1. לצד הפונה החוצה 2. למראית עין, מה שרואים מן החוץ מִבַּיִת וּמחוּץ - גם מהצדדים הפנימיים וגם מהחיצוניים מִן השָׂפה ולַחוּץ - שלא בכנות, דיבור שכוונתו לצאת ידי חובה או הבטחה שלא על־מנת לקיים מִשׂרַד החוּץ - משרד הממונה על היחסים בין המדינה ובין המדינות האחרות עֲבודַת חוּץ - עבודה לא בתוך המשק (המפעל, המוסד וכד') תוצֶרֶת חוּץ - סחורה שהובאה מחוץ לארץ

חוּץ1 שם ז' 1. החלק החיצוני של משהו, מה שנמצא מחוץ למשהו (להבדיל מ"תוך" או "פנים") הבידוד בקיר מונע מעבר של קור וחום מן החוץ פנימה, אל תוך הבית. 2. (בצירופים כגון "תושב חוץ", "עובד חוץ", "ילד חוץ") שקשור למסגרת מסוימת אך אינו חבר בה, והוא מגיע אליה ממסגרת אחרת. בבתי הספר של הקיבוצים לומדים גם ילדי חוץ. 3. (משחקי כדור) מצב שבו הכדור יוצא מגבול המגרש ובשל כך עובר לקבוצה היריבה בלועזית: אאוט 4. מחוץ למקום מסויים: א. לא בתוכו, מעבר לו, לא בפנים שלו. המשפחה נסעה לטייל מחוץ לעיר ב. לא כלול בתוך (דבר כלשהו), לא חלק ממנו. יחסים עם ברים הם יחסים מחוץ למשפחה. [ח.ו.צ.]

חוץ לתחום (בהלכה) מחוץ לתחום שבת, מחוץ לשטח שמסביב לעיר שמותר ללכת בו בשבת (עד מרחק של אלפיים אמה, בערך קילומטר אחד, לכל כיוון). "מי שיצא חוץ לתחום - אפילו אמה אחת - לא ייכנס" (משנה, עירובין ד יא)

מחוץ לנישואין (נאמר על ילד, לידה או היריון של אישה שאינה נשואה) שלא במסגרת הנישואין שעל־פי ההלכה, או על־פי החוק. נשים רבות שהרו מחוץ לנישואין נמנעות כיום מהפלה ומחליטות ללדת את ילדן.

מחוץ לתחום (נאמר על שטח, על אזור וכד') שהכניסה אליו אסורה לאדם או לקבוצת אנשים מסויימת. המפקד הודיע לטירונים שמגורי הבנות הם מחוץ לתחום בשבילם. על דלת המטבח במחנה מוצב שלט שאומר: "מחוץ לתחום לכל הדרגות".

הוצא מחוץ לחוק הוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה הוציא מחוץ לחוק כלפי חוץ מבית ומחוץ מן השפה לחוץ

חוץ־לָאָרץ (שם ז') 1. כל מקום שאינו בארץ ישראל. בראשי תיבות: חו"ל בחופשת הקיץ נסענו לחוץ־לארץ וטיילנו באנגליה ובצרפת. הוא טייס באל־על, ורוב הזמן הוא נמצא בחוץ־לארץ 2. כל מקום מחוץ למדינה כלשהי. צעירים ממדינות ערב נהגו לנסוע לחוץ־לארץ, בעיקר למדינות הגוש הקומוניסטי, כדי ללמוד שם לימודי רפואה והנדסה.

בעיטת חוץ זריקת חוץ היריון מחוץ לרחם ילד מחוץ לנישואין מטבע חוץ סחר חוץ תוצרת חוץ יחסי חוץ מדיניות חוץ משרד החוץ שר החוץ מרפאת חוץ משחק חוץ שיחת חוץ עובד חוץ תושב חוץ

חוּץ2 תואר הפועל 1. חות ממישהו או משהו, חוץ מן רק הוא לא, כל השאר כן והוא לא (משמש להצביע על האדם או הדבר שהעניין הנדון אינו חל עליו.) כל התלמידים הכינו שיעורים חוץ מנורית 2. נוסף על כך הראות הייתה גרועה, וחוץ מזה הדרך הייתה משובשת.

חוּץ־ תחילית תחילית המצטרפת לתארים לציון דבר שנמצא מחוץ למשהו, לא בתוכו. לדוגמא: חוץ־תאי, חוץ־רחמי, חוץ־פרלמנטארי.



[חוּץ, חוּצוֹת, מִחוּץ] exterior, except for


התקבלו ראשי תיבות במילון לחוץ: חו"ץ חובבי ציון. חו"ץ חובב ציון.


התקבלו 4 צירופים וביטויים במילון לחוץ בַּיִת חוּץ התמודדות כפולה בין שתי קבוצות, פעם במגרש הביתי של האחת ופעם בזה של השנייה, כאשר מנצחת המפגש נקבעת מסיכום שני המפגשים. הוֹצָאַת חוּץ הכנסת הכדור לתחומי המגרש לאחר שנפסק שהיה 'חוץ'. חוּץ לָאֶרֶץ ארץ אחרת, ארץ אשר אינה מקום המגורים של הדובר. "כבר מזמן לא הייתי בחוץ לארץ." מִשְׂחָק חוּץ משחק של קבוצת ספורט המתרחש באולמה הביתי של היריבה.away game


התקבלה קבוצת נרדפים אחת. לחוץ חוּץ 1.אַאוּט2.זוּלָת, לְמָעֵט, מִלְּבָד, פְּרָט


פירוש של חוץ 1.שאינו פנים, שחורג מהתחום ואינו נכלל בתוכו. "אל תשמור הכל בבטן, תוציא החוצה." 2.אזור פתוח, שאינו בתוך מבנה סגור ובין קירות. "בא לך לצאת החוצה?" 3.מה שאינו בתחומה של המדינה. שייך או קשור למדינה אחרת. "שר החוץ." "כתב חוץ." 4.מצב בו הכדור במשחק ספורטיבי יצא אל מעבר לגבולות המגרש. 5.(החוצה) אל החוץ, כלפי החוץ. 6.(חוץ מ-) למעט, זולת. "כולם חוץ ממני יצאו לטיול."


הפכים - פְּנִים, תּוֹךְ

וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם. (נחמיה, פרק יג, פסוק כ) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף. (במדבר, פרק יב, פסוק יד) וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, חַטָּאת הוּא. (שמות, פרק כט, פסוק יד) וַיָּסַר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל מִבֵּית יְהוָה וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית יְהוָה וּבִירוּשָׁלִָם, וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר. (דברי הימים ב, פרק לג, פסוק טו) וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ. (דברים, פרק כג, פסוק יג) לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא, וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. (ישעיהו, פרק מב, פסוק ב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (בראשית, פרק לט, פסוק יב) וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם, וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל. (מלכים ב, פרק כג, פסוק ד)

1.מין - זכר 2.נטיות - חוּצִים, חוּצֵי- 3.שייכות - חוּצוֹ, חוּצָה, חוּצִי, חוּצֵנוּ, חוּצְךָ, חוּצֵךְ, חוּצְכֶם, חוּצְכֶן, חוּצָם, חוּצָן, חוּצָיו, חוּצֵיהָ, חוּצַי, חוּצֵינוּ, חוּצֶיךָ, חוּצַיִךְ, חוּצֵיכֶם, חוּצֵיכֶן, חוּצֵיהֶם, חוּצֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וְחוּץ, שֶׁחוּץ, הָחוּץ, מִחוּץ, בְּחוּץ, לְחוּץ, כְּחוּץ


חוץ (ז') חיצוניות, ההיפך מפנים; ניכר (חוץ לארץ) ; פרט ל-, למעט, להוציא מן הכלל, להוציא את-, זולת- חוצות (ז') חצר, רחובות, דרכים, שוק Hebrew - English Dictionaryמילון עברי - אנגלי חוץ nm. outskirts, outside; foreign; except of, without חוצות nm. streets



חוּץ שֵם ז' outside ; (ball games) out חוּץ תואר הפועל apart from, except for, other than חוּץ תחילית extra- (extracellular, extraterritorial)

וסט[עריכה]

וֵסְט (לועזית) ראה הנרדף העברי: לסוטה

לְסוּטָה [ש"ע נ': ....... 1. (עברית חדשה) סורגה נרכסת בלי שרוולים 2. (תלמוד ומדרשים) מעיל נשים קצר (בלועזית וֵסְט )

וֵסְט (שם ז) [צרפתית vesté]

בגד חסר שרוולים באורך המותניים, הנלבש כשהוא מכופתר מעל לחולצה או בחליפות, בעיקר בחליפות גברים, מתחת למקטורן. בעברית: לְסוּטָה

וֵסְטִים


אפודה עם כפתורים.


התקבלה קבוצת נרדפים אחת. לוסט וֶסְט אֲפֻדָּה, אֵפוֹד, לְסוּטָה, סָרִיג, פּוּלָאוֹבֶר, פּוּלוֹבֶר


1.מין - זכר 2.נטיות - וֶסְטִים, וֶסְטֵי- 3.אותיות שימוש - וּוֶסְט, שֶׁוֶּסְט, הַוֶּסְט, מִוֶּסְט, בְּוֶסְט, לְוֶסְט, כְּוֶסְט 4.כתיב מלא - וֶוסְט, וֶוסְטִים, וֶוסְטֵי-


vest


סניף[עריכה]

סְנִיף (ש"ע, ז) סְנִיף־ סְנִיפִים סְנִיפֵי־ סְנִיפו <סנף> 1. (עברית חדשה) מוסד (בנק, בית מסחר וכד') התלוי במוסד מרכזי, מחלקה, שלוחה שך ארגון מרכזי 2. (תלמוד ומדרשים) נספח, מןסף, תוספת, 3. (תלמוד ומדרשים) חלק משלם, חולייה איבר

סְנִיף דוֹאַר - בית דואר שאינו דואר ראשי

סְנִיף (שם, ז) גוף המשמש שלוחה או חלק מארגון מרכזי שאותו הוא מייצג כדי להרחיב את קהל לקוחותיו פתח הבנק סניפים נוספים בעיר

סְנִיפִים ס.נ.פ

branch, affiliate

לבנק זה ארבעים סְנִיפִים this bank has forty branches



[סְנִיף, סְנִיפִים, סְנִיפֵי-] branch, chapter


שלוחה, ענף.

מין - זכר 2.נטיות - סְנִיפִים, סְנִיפֵי- 3.שייכות - סְנִיפוֹ, סְנִיפָה, סְנִיפִי, סְנִיפֵנוּ, סְנִיפְךָ, סְנִיפֵךְ, סְנִיפְכֶם, סְנִיפְכֶן, סְנִיפָם, סְנִיפָן, סְנִיפָיו, סְנִיפֵיהָ, סְנִיפַי, סְנִיפֵינוּ, סְנִיפֶיךָ, סְנִיפַיִךְ, סְנִיפֵיכֶם, סְנִיפֵיכֶן, סְנִיפֵיהֶם, סְנִיפֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וּסְנִיף, שֶׁסְּנִיף, הַסְּנִיף, מִסְּנִיף, בִּסְנִיף, לִסְנִיף, כִּסְנִיף


סניף (ז') ענף, נציגות, עמילות, חוליה, מוסד ברשת, קן (בתנועה), שבט (בצופים) סניף nm. branch, affiliate, affiliation, chapter


רגוע[עריכה]

רָגוּעַ (ת' רְגוּעָה רְגוּעִים רְגוּעוׂת <רגע> 1. (עברית חדשה) שקט, נינוח, שלו (אחרי סערה או כעס וכד') relexed, calm, tranquil, placid 2. {ימי הביניים) מרוענן, שהחליף כוח 3. (ימי הביניים) רוגש, סוער : "אל תֶחרַד מִסעָרַת רוח ויָם רָגוּעַ (יהודה הלוי ג 290) stormy (sea)

רָגוּעַ (ת' 1. שקט, שלו, נעדר התרגשות, עצבנות או דאגה, שאינו מתוח. אני לא מבינה איך אתה מצליח להישאר רגוע כל כך בתוך כל המהומה הזאת! הוא היה שרוע על כיסא הנוח, ופניו רגועים ושלווים. 2. (כשנאמר על אווירה, מצב, סביבה וכד') נעים ושלו, נינוח, שאין בו מה שיגרום למתח ולעצבנות, שיש בו כדי להרגיע. הדיון התנהל באווירה רגועה, והמשתתפים המתינו בסבלנות עד לקבלת רשות הדיבור. בימים אלה המצב בגבול רגוע, ולא נרשמה אף תקרית אחת

רְגוּעָה רְגוּעִים רְגוּעוׂת ר.ג.ע


רִגּוּעַ ז' relaxation

רָגוּעַ (חידוש של יצחק אבינרי "יד הלשון" [טבת תשכ"ב], הוצאת יזרעאל, תל-אביב תשכ"ה 1964) - הפוכו של עיף. "מציאה זו מצאתי במדרש ועשיתי לה פרסום בשנת תש"ה. עכשיו נעשה לדבר שגור."


[רָגוּעַ, רְגוּעָה, רְגוּעִים, רְגוּעוֹת] relaxed, calm, quiet, cool


רָגוּעַ פירוש של רגוע 1.לא כועס, לא מתוח, שקט, נינוח, שלו. "הייתי עצבני, עכשיו אני רגוע." 2.לא סוער, אין בו סערות. "הים רגוע." מילים נרדפות של רגוע נִינוֹחַ, שָׁכוּךְ, שָׁלֵו, שָׁקֵט הפכים - אָכוּל, דָּרוּךְ, לָחוּץ, מָתוּחַ דקדוק ותחביר של רגוע 1.מין - זכר 2.נטיות - רְגוּעָה, רְגוּעִים, רְגוּעַ-, רְגוּעָת-, רְגוּעַת-, רְגוּעֵי-, רְגוּעוֹת- 3.שייכות - רְגוּעָתוֹ, רְגוּעָתָה, רְגוּעָתִי, רְגוּעָתֵנוּ, רְגוּעַתְךָ, רְגוּעָתֵךְ, רְגוּעַתְכֶם, רְגוּעַתְכֶן, רְגוּעָתָם, רְגוּעָתָן, רְגוּעָיו, רְגוּעֵיהָ, רְגוּעַי, רְגוּעֵינוּ, רְגוּעֶיךָ, רְגוּעַיִךְ, רְגוּעֵיכֶם, רְגוּעֵיכֶן, רְגוּעֵיהֶם, רְגוּעֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וְרָגוּעַ, שֶׁרָגוּעַ, הָרָגוּעַ, מְרָגוּעַ, בְּרָגוּעַ, לְרָגוּעַ, כְּרָגוּעַ


רגוע (ת') שלו, שקט, שותק, מיושב בדעתו, מפויס, אחרי מנוחה, שהחליף כוח, רענן רגוע adj. calm, relaxed, serene, tranquil, placid, quiet, sedate, sedated, limpid, quiescent

relaxed, calm, serene ; quiet, peaceful


אלים[עריכה]

אַלִּים (תלמוד ומדרשים) ת' אַלִּימָה אַלִּימִים אַלִּימוׂת <אלם> שמשתמש בכוח כלפי אחרים, חזק, גברתן, תקיף

כָּל דאַלִּים גָבַר - (ארמית) מי שחזק יותר הוא המנצח

אַלִּים תואר שמשתמש בכוח כדי לפגוע, להפחיד ולהרוס, כוחני, בריוני, תוקפן. הוא מוכר כאדם אלים וכל שכניו פוחדים ממנו. המשטרה נערכה בכוחות מוגברים לקראת אפשרות פרוץ הפגנות אלימות בעיר. [אַלִּימָה אַלִּימִים אַלִּימוׂת]

אַלִּימוּת

כָּל דְאַלִּים גָבַר - (רווחת גם ההגייה: גְבַר) [ארמית, 'כל החזק גובר'] מליצית - החזק הוא המנצח, מי שהכוח בידו גובר על האחרים. המשטרה חייבת לאכוף את החוק ולמנוע מצב של כל דאלים גבר.

strong, violent כָּל דְאַלִּים גָבֵר might is right חָק כָּל דְאַלִּים גָבַר fist law

כָּל דְאַלִּים גָבַר מי שחזק יותר הוא הזוכה בדין (כשאין דרך לברר את האמת או בחברה אלימה שבה החזק גובר ללא נצחון אמיתי במשפט).


שמשתמש בכוח כלפי אחרים, שתוקף בחוזקה. [אַלִּים, אַלִּימָה, אַלִּימִים, אַלִּימוֹת] violent; (medicine) virulent


אַלִּים פירוש של אלים 1.תוקפני וכוחני כלפי סביבתו.violent 2.בעל פגיעה רעה; הרסני. מילים נרדפות של אלים כֹּחָנִי דקדוק ותחביר של אלים 1.מין - זכר 2.נטיות - אַלִּימָה, אַלִּימִים, אַלִּימַת-, אַלִּימָת-, אַלִּימֵי-, אַלִּימוֹת- 3.שייכות - אַלִּימָתוֹ, אַלִּימָתָה, אַלִּימָתִי, אַלִּימָתֵנוּ, אַלִּימַתְךָ, אַלִּימָתֵךְ, אַלִּימַתְכֶם, אַלִּימַתְכֶן, אַלִּימָתָם, אַלִּימָתָן, אַלִּימָיו, אַלִּימֵיהָ, אַלִּימַי, אַלִּימֵינוּ, אַלִּימֶיךָ, אַלִּימַיִךְ, אַלִּימֵיכֶם, אַלִּימֵיכֶן, אַלִּימֵיהֶם, אַלִּימֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וְאַלִּים, שֶׁאַלִּים, הָאַלִּים, מְאַלִּים, בְּאַלִּים, לְאַלִּים, כְּאַלִּים


אלים (ש"ע) תוקפני, תוקפן, פראי, אכזרי, אכזר, מכה, משתולל, פוגע בסביבה אלים n. violent, strong, strongarm, tough, forcible, lytic

violent ; (microbiology) virulent

תקיף[עריכה]

תַּקִּיף - (ת' - תַּקִּיפָה תַּקִּיפִים תַּקִּיפוׂת) <תקף> 1. (תנך) קשוח, קשה, עז, חזק 2. (עברית חדשה) שדורש בתוקף שימלאו את פקודותיו

תַּקִּיף תואר קשוח, החלטי, שאין בו ויתורים או היסוסים (כשנאמר על אדם) שעומד על שלו באומץ ובתוקף. "הפסיקו להשתולל ושובו מייד במקומותיכם!" קרא המורה בקול תקיף. הוא ידוע כמדינאי אמיץ ותקיף שקשה לשנות את דעתו.

תַּקִּיפָה תַּקִּיפִים תַּקִּיפוׂת) <ת.ק.פ>

תַּקִּיף בְּדַעתּוׂ - עומד על דעתו ועל שלו מבלי לוותר. עקשן, שקשה לשכנעו ולהזיזו מדעתו. על אף כל נסיונות השכנוע הוא נותר תקיף בדעתו ולא התפתה להצעה המפתה.

תקיף Strong, firm, resolute, mighty, powerful, rigorous, stern, (col) 'tough' and vigorous, forceful, violent, lawless, despotic

תַּקִּיף בְּדַעתּוׂ resolute, determined

יָד תַּקִּיפָה Strong hand

תַּקִּיף תואר [תְּקִּיפָה ־פִים ־פוׂת] in force, valid


[תַּקִּיף, תַּקִּיפָה, תַּקִּיפִים, תַּקִּיפוֹת] forceful, firm, vigorous, strong, unflinching, unbending, assertive, authoritative, resolute


תַּקִּיף פירוש של תקיף עומד על שלו בעקשנות, החלטי; נחוש. "הרצון התקיף שלו להצליח עזר לו." מילים נרדפות של תקיף אֵיתָן בְּדִעְתּוֹ, בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, הֶחְלְטִי, חָסֵר לבטים, נֶחְרָץ הפכים - מְהַסֵּס, מְהֻסַּס, מִתְלַבֵּט, מִתְנַדְנֵד, נִמְלָךְ דקדוק ותחביר של תקיף 1.מין - זכר 2.נטיות - תַּקִּיפָה, תַּקִּיפִים, תַּקִּיפַת-, תַּקִּיפָת-, תַּקִּיפֵי-, תַּקִּיפוֹת- 3.שייכות - תַּקִּיפָתוֹ, תַּקִּיפָתָה, תַּקִּיפָתִי, תַּקִּיפָתֵנוּ, תַּקִּיפַתְךָ, תַּקִּיפָתֵךְ, תַּקִּיפַתְכֶם, תַּקִּיפַתְכֶן, תַּקִּיפָתָם, תַּקִּיפָתָן, תַּקִּיפָיו, תַּקִּיפֵיהָ, תַּקִּיפַי, תַּקִּיפֵינוּ, תַּקִּיפֶיךָ, תַּקִּיפַיִךְ, תַּקִּיפֵיכֶם, תַּקִּיפֵיכֶן, תַּקִּיפֵיהֶם, תַּקִּיפֵיהֶן 4.אותיות שימוש - וְתַקִּיף, שֶׁתַּקִּיף, הַתַּקִּיף, מִתַּקִּיף, בְּתַקִּיף, לְתַקִּיף, כְּתַקִּיף


תקיף (ת') חזק, עז, איתן, מלא עצמה, עומד על דעתו, קשה, קשוח, החלטי, נוקשה, נוהג ביד קשה, לא רך, יציב, בטוח, נמרץ, אגרסיבי, שתלטן, חמור, דעתן, אסרטיבי, בלתי מתפשר, נחוש, נחרץ, אלים, תוקפן, תוקפני תקיף adj. firm, strong, hard, forceful, powerful, assertive, emphatic, uncompromising, imperious, muscular, peremptory, resolute, unbending, unflinching, unrelenting, vehement


decisive, resolute, tough