תקיף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תַּקִּיף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תקיף
הגייה* takif
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ת־ק־ף
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ תַּקִּיפִים; נ׳ תַּקִּיפָה, נ"ר תַּקִּיפוׂת
  1. לשון המקרא אדם קשוח והחלטי, שאין בו ויתורים או היסוסים.
    • "מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם וְלֹא יוּכַל לָדִין עִם שהתקיף [שֶׁתַּקִּיף] מִמֶּנּוּ." (קהלת ו, פסוק י)
    • "תַּקִּיף בִּמְלוּכָה. תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה. תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ" הפיוט לפסח - כי לו נאה
    • מרגרט תאצ'ר הייתה ידועה כפוליטיקאית אמיצה ותקיפה שהיה קשה לשנות את דעתה.
  2. עברית חדשה שדורש בנחרצות שימלאו את פקודותיו
    • המפקד קרא לטירונים בקול תקיף: "רוצו מייד לחדר האוכל!".

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש "תקף" במשקל קַטִּיל, להוראת בעל התכונה. המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בפסוק לעיל.

צירופים[עריכה]

  1. יָד תַּקִּיפָה
  2. תַּקִּיף בְּדַעתּוׂ

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]