תקיף
מראה
תַּקִּיף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תקיף |
הגייה* | takif |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ת־ק־ף |
דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
נטיות | ר׳ תַּקִּיפִים; נ׳ תַּקִּיפָה, נ"ר תַּקִּיפוׂת |
- לשון המקרא קשוח והחלטי, שאין בו ויתורים או היסוסים.
- ”מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם וְלֹא יוּכַל לָדִין עִם שהתקיף [שֶׁתַּקִּיף] מִמֶּנּוּ.“ (קהלת ו, פסוק י)
- "תַּקִיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יי הַמַּמְלָכָה." (כי לו נאה)
- מרגרט תאצ'ר הייתה ידועה כפוליטיקאית אמיצה ותקיפה שהיה קשה לשנות את דעתה.
- המפקד קרא לטירונים בקול תקיף: "רוצו מייד לחדר האוכל!".
גיזרון
[עריכה]- מהשורש "תקף" במשקל קַטִּיל, להוראת בעל התכונה. המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בפסוק לעיל.
- השוו, הפועל מן ערבית 'תַקִפַ' ثَقِفَ - לתפוס להשיג להבין.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: fierce