משמע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַשְׁמָע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משמע
הגייה* mashma'
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ע
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות נס׳ מַשְׁמָעוֹ, מַשְׁמָעָהּ
  1. לשון חז"ל מובן; משמעות.
    • ”רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, צָרִיךְ הָיָה הַדָּבָר לְאָמְרוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן, יֵשׁ בְּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִלּוּ בְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ג, משנה ד)
    • ”אֵיזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן, זֶה טִיט הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ, פסוק ג), וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן. טִיט הַיּוֹצְרִין, כְּמַשְׁמָעוֹ.“ (משנה, מסכת מקוואותפרק ט, משנה ב)
  2. מכאן ניתן להבין, מכאן נובע.

צירופים[עריכה]

גיזרון[עריכה]

  • השורש ש־מ־ע בעברית וארמית מתייחס לקול ולמסר וידיעה המועברת באמצעותו.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

2

ראו גם[עריכה]


השורש שׁמע

השורש שׁ־מ־ע שייך לגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־מ־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַע שׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע שְׁמַע לִשְׁמֹעַ
נִפְעַל נִשְׁמַע נִשְׁמָע יִשָּׁמַע הִשָּׁמַע לְהִשָּׁמַע
הִפְעִיל הִשְׁמִיעַ מַשְׁמִיעַ יַשְׁמִיעַ הַשְׁמַע להַשְׁמִיעַ
הֻפְעַל הֻשְׁמַע מֻשְׁמָע יֻשְׁמַע -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּעַ מְשַׁמֵּעַ יְשַׁמֵּעַ שַׁמֵּעַ לְשַׁמֵּעַ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּעַ מִשְׁתַּמֵּעַ יִשְׁתַּמֵּעַ הִשְׁתַּמֵּעַ לְהִשְׁתַּמֵּעַ

מִשְׁמָע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משמע
הגייה* mishma'
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ע
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות נס׳ מַשְׁמָעוֹ, מַשְׁמָעָהּ
  1. לשון המקרא שמיעה.
    • ”וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ.“ (ישעיהו יא, פסוק ג)
  2. לשון חז"ל מובן; משמעות.
    • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמִשְׁמְעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ח, משנה ה)
    • ”הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר, וָצֹאן, מִשְׁמָע כָּל צֹאן, אֶחָד.“ (משנה, מסכת בכורותפרק ט, משנה א)
  3. לשון המקרא שם פרטי לזכר.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.