נפוץ בלשון חז"ל במשמעות שונה, כלומר שהמילה עוסקת ברבים ולא ביחיד. לדוגמה: ”בסוכות תרתי משמע!?- בסכת כתיב“ (בבלי, מסכת סוכה – דף ט, עמוד ב) שאלה: המילה "סוכות" מובנה שנשמע ממנה לשון רבים (וא"כ מה רע אם תהיה סוכה תחת סוכה) תשובה: הכתיב המקראי חסר וי"ו ללמד שדווקא סיכוך אחד כשר.
מארמית: מילולית: תרתי (גם תַּרְתֵּין כמו תְּרֵי) "שניים (הוא) משמיע" או שניים נשמעים ממנו. עם מעברה של המילה משמע אל העברית כשם עצם ולא כפועל קיבל גם ביטוי זה הבנה של "שני מובנים" או "שתי משמעויות" אך תחבירית אין זה נכון.
