צדקת

צַדֶּקֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צדקת
הגייה*	tsadeket
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ד־ק
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ צַדִּיקוֹת

1. לשון חז"ל צדיקה. אשה שמעשיה טובים על פי התורה והמוסר.

   • ”אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה/ וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה...“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • "אישה אחת הייתה בירושלים. צדקת הייתה..." ("תהילה", ש"י עגנון).

מילים נרדפות

• צדקנית
• חסודה

ניגודים

• רְשָׁעָה
• מרשעת

תרגום

• אנגלית: righteous‏‏‏‏

ראו גם

• צדקה